עריכת הדף "בנימין מנדלזון" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[פלוצק]] שב[[פולין]] לאביו ר' מנחם מענדל שהיה מחסידי אלכסנדר. בנעוריו למד בישיבת פלוצק.

לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר לעירו של חותנו הנגיד בעיר בודז'אנוב ושם ישב על התורה והעבודה, והקים שם ישיבה. בהשפעת רבו, ה'[[אמרי אמת]]' מגור, היה מעורה בחיי היהדות בעיר ועשה רבות למען החינוך הכשר. בהוראת רבו [[עלייה לארץ ישראל|עלה לישראל]] בשנת [[תרצ"ד]], והתיישב בכפר אתא (לימים, [[קריית אתא]]). הקים מוסדות תורה לילדים ופעל לייצב את שלטון התורה בקהילה.

היה ידוע בתפילתו הארוכה והייחודית. את רוב יומו הקדיש ל[[לימוד תורה]] ובכתיבת חידושי תורה. כן הקדיש זמן רב ללימוד עם בני קהילתו ולהדרכתם בדרך התורה והחסידות.

לאחר ששימש 17 שנה כרבה של קריית אתא, עבר בפרוס שנת [[תשי"ב]] למושב קוממיות בו שימש כרב אב"ד וראש הכולל במשך 27 שנים עד לפטירתו.

עורר והקים עולה של [[שמיטה]] ושמירת המצוות התלויות בארץ. במסגרת זו, הרחיב את פעילות "[[קרן השביעית]]".

היה נחשב בעיני גדולי הדור כ"בר סמכא" בשאלות רעיוניות והשקפתיות, כגון ה[[שואה]], היחס למדינה וכו'. היה ידוע בציפייתו הרבה ל[[גאולה]]. בספרו "אגרות הר"ב"{{הערה|חלק א, עמ' ק"ג.}} הוא כותב: "בזמננו שהיה כבר בא משיח לולא חטא הציונות".

נפטר ב[[כ"ד אייר]] [[תשל"ט]] ואת מקומו מילא בנו הרב מנחם מענדל.