עריכת הדף "בית ספר חב"ד זרנוגה" (פסקה)

==היסטוריה==
על-פי הוראת הרבי כבר בראשית העליה של בני חבן מתימן לארץ הקודש והתיישבותם במעברה בזרנוגה, נוצר קשר בין העולים ובראשם הרב [[עובדיה הלל]], לבין חסידי חב"ד, ובהם ר' [[ישראל לייבוב]]{{הערה|1=[bareketsheli.com/26848_%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%98-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9C-%D7%96%D7%9C/ להרחבה - ראיון בשבועון כפר חב"ד גליון 46 ניסן תשמ"ט].}}.

כאשר הוקמה בהוראת הרבי [[רשת אהלי יוסף יצחק ארץ הקודש]], הקימו חסידי חב"ד במהלך חורף תשי"ב ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו.

זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על ידי הרב [[זלמן אבלסקי]], הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.

לאורך שנות קיומו, עשרות משפחות התקרבו לחסידות חב"ד באמצעות המוסד, והפכו למשפחות מפוארות של שלוחים, משפיעים, מחנכים, ואנשי מעשה המתגוררים כיום בקהילות חב"ד ברחבי הארץ, רובן של המשפחות מיוצאי תימן.

על אף הקשיים הרבים עימם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לכל מי שרק עבד בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

לימים, עם התבססותה של העיר רחובות סופחה אליה גם המעברה זרנוגה, ועם התפתחות קהילת חב"ד המקומית, נפתח בעיר תלמוד תורה חב"ד.