עריכת הדף "בית העלמין אחיעזר" (פסקה)

==היסטוריה==
המועצה האזורית עמק לוד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] ואיגדה בתוכה 10 ישובים{{הערה|מאוחר יותר נותרו בה רק 9 יישובים עם פירוקו של מושב תוחלת.}}.

בשנת [[תשט"ו]] נקברו לראשונה בתחומי המועצה גופות של ילדים שנפטרו כתוצאה מהמצב של שנות הצנע, בסמוך למושב אחיעזר. בתקופה הראשונה הקבורה נעשתה באופן לא מוסדר, ורק כעבור מספר שנים הוסדרה הקבורה במקום, וגם אז, שירת בית העלמין בעיקר את תושבי המושב אחיעזר.

בית העלמין הוקם בפאתיו הצפוניים של המושב אחיעזר, לא הרחק מנמל התעופה לוד, בצמוד לשדות חקלאיים. במשך הזמן הוקמה סביב בית העלמין חומה וגדר, כאשר שער הכניסה המרכזי נקבע בצדו המזרחי. 

במשך השנים, החלו להשתמש בהדרגה בבית העלמין גם עבור נפטרים משאר תשעת יישובי המועצה: אחיעזר, גנות, זיתן, חמ"ד, יגל, [[כפר חב"ד]], משמר השבעה, ניר צבי וצפריה.

אף שהיישוב [[כפר חב"ד]] הוא הגדול מבין היישובים, במשך שנים רבות תושבי כפר חב"ד לא השתמשו בבית עלמין זה. הקבורה החב"דית הראשונה בבית העלמין הייתה כאשר אשת ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], מרת רוזה מיידנצ'יק נפטרה ([[ו' טבת]] [[תשס"ב]]) בערב שבת אחר חצות, ובעקבות כניסת השבת המוקדמת ובגלל שלא היו מספיקים לקבור אותה בהר הזיתים הורה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] לטמון אותה בבית העלמין באחיעזר.

לאחר כשנה וחצי בשנת [[תשס"ד]] נפטר בעלה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ונטמן אף הוא בבית העלמין באחיעזר בסמוך לקבר רעייתו, ומאז החלו גם תושבי כפר חב"ד וחסידים ידועים נוספים{{הערה|כדוגמת הרב [[מאיר פרידמן]] מזכירו של הרב מיידנצ'יק שנקבר בסמוך אליו.}} לקבור את יקיריהם בבית העלמין באחיעזר.

כיום משמש בית העלמין אף עבור חסידי חב"ד שאינם מתגוררים בכפר חב"ד, דוגמת הרב [[זמרוני זליג ציק]].