עריכת הדף "בית הכנסת אהל יצחק (יפו)" (פסקה)

==היסטוריה==
[[קובץ:לוח הנצחה בית כנסת אהל יצחק יפו.jpg|ממוזער|לוח ההנצחה לחסיד לוי יצחק וקסלר]]
בית הכנסת הוקם ברחוב עין יעקב בשכונת 'נווה שלום' ביפו בשנת [[תרס"ג]] על ידי קהילת חסידי חב"ד בעיר, ובראשם ר' [[יחיאל אביגדור שמרלינג]] ור' [[יעקב קיפניס]], שרכשו את הקרקע ודאגו למימון עלויות הבניה.

בשנת תר"ס מונה הרב [[שניאור זלמן סלונים]] מחברון, לרבה של [[קהילת חב"ד תל אביב]], והוא החל בארגון הקהילה, בניית מוסדות; סידר את השחיטה במקום, והנהיג את הקהילה ביד רמה במשך שלושים ושבע שנים. כשלוש שנים לאחר הגיעו, בשנת תרס"ג, החלה בניית בית כנסת חב"ד ברחוב עין יעקב.

יחד עם בית הכנסת נבנה גם מקווה. אחד השותפים בהקמת בית הכנסת הוא הרב צבי ישעיהו גרינברג{{הערה|מתוך וויקפדיה, בערך בית הכנסת אהל יצחק תל אביב.}}.

בפנקס כולל חב"ד ברשימת מכ"ד אייר תרס"ג נכתב: "ביפו בונים אנ"ש בית מדרש וכבר נגמר עד הכיפה ועד בכלל, וחסר עוד תיקונים". 

בני קהילת חב"ד דאגו לבנות מבנה מפואר. את קירותיו עיטרו ציורי קיר מעשי ידי האמנים גרשון אינבונד ונחום גוטמן, וגם תקרת העץ עוטרה בציורים מרהיבים. את מלאכת הבנייה סיימו בשנת תרס"ד ובית הכנסת נקרא באופן רשמי: "אוהל יצחק" על שם החסיד לוי יצחק וקסלר שתרם סכום גדול (70 נפוליון) לבנית בית הכנסת{{הערה|1=מתוך לוח ההנצחה:"לזכר עולם יהי שם הנדיבים הרה''ת לוי יצחק ווקסלער ורעייתו הצנועה מרת מרים בה''ה''ח מו''ה דוד ז''ל שנדבו שבעים נאפילין לבנין בה''כ אשר לחסידי חב''ד פה עה''ק יפו ועבור זה זכו שיקרא בהכ''נ הזה אהל יצחק לעולם שנת קץ להגלות לפ''ק"}}. אולם במשך השנים נקרא בעיקר על שם הרחוב בו הוא ממוקם: "עין יעקב". 

הרב סלונים הנהיג את קהילת חב"ד ביפו ביד רמה, כאשר בכל שבת ומועד חזר מאמר חסידות בפני הקהל. לאחר פטירתו בשנת תרצ"ו, מילא את מקומו על פי בקשתו, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, אשר השיב לשאלות בהלכה, מסר שיעורים בנגלה וחסידות, ואף הירבה להתוועד עם בני הקהילה. על פועלו בקהילה, סיפר בהקדמה לספרו "תומכי תמימים":
"והנה ברוך ה' אין לי להתאונן על הקשר האמיץ שביני ובין עדתי בלי שום חילוק גזע ומפלגה... מצידי העמסתי עלי, לבד ההוראה והעצה לכל השואלים לבד זאת הנני נותן שיעורים בנגלה, בדא"ח, ולפרקים קרובים בהתוועדות".

להלן תיאור מהתוועדות י"ט כסלו תרצ"ז, עם הרב יודאסין כפי שפורסמה בזמנו בביטאון 'התמים':

{{ציטוטון|"בליל כ' כסלו נערכה סעודת י"ט כסלו בשכונת 'נוה שלום' בבית ידידינו הרב התמים מוהר"ס יודאסין נ"י, נתאספו בביתו ציבור גדול כ"י, ונערכה סעודה גדולה, השתעשעו בשירה זמרה וריקודים. הרב רס"י סיפר לפני הקהל את פרשת גדולת החג, והקהל היה שמח מאוד, באמצע הסעודה חזר הרס"י מאמר דא"ח. ידידנו אנ"ש הנאספים היטיבו את לבם במשקה ויצאו בריקודים וניגונים עד שעה שתים אחר חצות לילה.
"יתן השי"ת שנזכה בקרוב להשתעשע יחד עם כ"ק אדמו"ר שליט"א בהרמת קרן ישראל והתורה והחסידות וגאולה שלימה כרצון כ"ק אד"ש לשמחת לבב כל ישראל".}} 

במשך השנים התפללו ב'עין יעקב', חסידים ידועים יותר וידועים פחות ועליהם נמנו: הרה"ח ר' שמואל זלמנוב, הרה"ח איצ'ה חורגין, הרה"ח יונה לויטס, הרה"ח לייב כהן, הרה"ח ברוך פריז ועוד. ר' שמואל זלמנוב היה בעל תוקע בראש השנה, כשאחריו שימש בתפקיד ר' ברוך פריז. החסיד ר' לייב כהן נהג מפעם לפעם לחזור מאמר חסידות בבית הכנסת בשעת רעוא דרעוין.

בית הכנסת היה המרכז הרוחני של קהילת חב"ד בעיר, התקיימו בו שיעורים והתוועדויות, והוא היווה מגדלור להפצת [[תורת החסידות]] בין תושבי השכונה.

כאשר הגיע הרב [[אברהם יצחק קוק]] לארץ, הוא פתח את ביקוריו בבתי הכנסת בעיר בבית הכנסת 'אהל יצחק' של חסידי חב"ד, והביקור קיבל חשיפה תקשורתית בעיתוני היהדות החרדית של אותם ימים.

עם התמעטות הקהילה החב"דית באזור, התרוקן [[בית הכנסת]] ממתפללים, ובמשך שלושים שנה הוא עמד שומם ומצבו הלך והתדרדר, עד שבשנת [[תשע"ד]] קרס גג [[בית הכנסת]] ועזרת הנשים.

בין המתפללים היה גם הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'.{{מקור}}