עריכת הדף "אתכפיא" (פסקה)

==ענינה ומעלתה==
{{ציטוט צף|יש לזכור תמיד שאנו אנשי הרבי, ולהעמיד לעצמו את השאלה: האם הרבי מרוצה ממני שכך אני נוהג? האם יש לי די [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]] כראוי ל[[התקשרות|איש של הרבי]]?|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/640.htm אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חלק ג' אגרת תרמ] (בתרגום ל[[לשון הקודש]])}}

עבודת האתכפיא היא המדריגה הראשונה בעבודה, והיא כפיית יצר הרע ליצר הטוב. וזו עיקר עבודת האדם בעבודתו את ה' - כיבוש היצר הרע, והיינו שהאדם מכניע ומרסן עצמו, וכופה את עצמו להתנהגות טובה, בניגוד למאויים השליליים הנובעים מהמדות הגסות שבלבו.

אופן עבודת האתכפיא הוא שכאשר עולה יצר והרהור מהלב אל המוח, מסיח הוא את דעתו ממנו, ודוחה הוא אותו בשני ידים. ובכל דחיה שדוחהו ממחשבתו, אתכפיא סטרא אחרא לתתא, וב[[אתערותא דלתתא]] [[אתערותא דלעילא]] ונכפה סטרא אחרא דלעילא, המגביה עצמה כנשר.

אף על פי שבמהות עצמו ובמדות שבלבו יש מן הגסות והרע, בכל זאת, בהתנהגותו בפועל הוא מרסן את עצמו, ונכנע לרצון ה' - ב[[לבושים]] שלו - ב[[מחשבה]] דיבור ומעשה. "כי ה[[מוח שליט על הלב]] בתולדתו וטבע יצירתו".

וזהו עיקר מעלת הבינוני, ועיקר עבודת האדם בכלל. זאת אומרת להתגבר ב[[מסירות נפש]] בעבודת ה', על אף כל הקשיים שבזה.

גדולי הדורות מצאו מקור בדברי חז"ל למעלת ה'אתכפיא' שדוחה אפילו מצוות עשה דאורייתא, כמו שכתוב בגמרא{{הערה|מסכת בבא מציעא דף לב.}} שלמרות איסור צער בעלי חיים, כאשר אדם נתקל בבת אחת בשני חמרים שבהמתם רבצה תחת משאה בעוד לחמר שהוא אהובו צריך עזרה בפריקת המשא ואילו החמר שהוא שונא צריך עזרה בטעינה, מצווה לעזור קודם דווקא למי ששונא (למרות שבינתיים הבהמה של האוהב תסבול), "כדי לכוף יצרו עדיף"{{הערה|מנחת חינוך מצוה פ' אות ח. שיטה מקובצת על הגמרא שם בשם הר"י מלוניל, ושם: "כפיית יצרו עדיף יותר מכמה מצוות, שנאמר זבחי אלוקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה".}}.
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*