עריכת הדף "אתחלתא דגאולה" (פסקה)

== המדרש וההלכה ==
מכמה מדרשים ומאגדות ה[[גמרא]] ב[[תלמוד בבלי]] ו[[ירושלמי]] נראה שחידוש היישוב ה[[יהודי]] ב[[ארץ ישראל]] הינו התחלת ה[[גאולה]]. ב[[גמרא]] בסנהדרין{{הערה|צח, א}} אומר ה[[אמורא]] רבי אבא בקשר לדברי הפסוק{{הערה|יחזקאל לו, ח}} "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" - "אין לך [[קץ]] מגולה מזה" כש[[רש"י]] על הסוגייה מפרש את הדברים כלפי פריחת ה[[צומח]] ב[[ארץ ישראל]].

תפיסת היסוד של ה[[רבי]] היא כי אי אפשר להסמך על מדרשים וגמרות ולקבוע מהם הלכה, ההלכה נקבעה ב[[רמב"ם]] שהוא הפוסק היחיד בענין ה[[גאולה]], ובמקום שלא חלקו עליו סימן הוא, כי הסכימו לדבריו, ה[[רמב"ם]] כותב בהלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח פרק י"א על הסדר ב[[גאולה]]: "יעמוד מלך מבית דוד [[הוגה בתורה]] ו[[עוסק במצוות]] כדוד אביו ויכוף כל [[ישראל]] לילך בה ולחזק בדקה", כלומר ה[[גאולה]] תתחיל בביאת ה[[מלך המשיח]]. רק לאחר מכן יהיה השלב של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|פרופ' [[ישראל אלדד]] כתב במאמר ב"[[מעריב]]" על ביקורו בחצר הרבי מליובאוויטש שכאשר ניסה להעלות את הנוסחה המקובלת בציונות הדתית שהציונות היא אתחלתא ד[[גאולה]] חל מפנה מפתיע בטון דיבורו של הרבי, הרבי אף הלם באגרופו על השולחן ונקב בשם רב מסוים (ש[[הרבי הריי"צ]] העריך וכיבד) וקבע חד משמעית כי אותו רב טעה בנושא}}.

את המדרשים והגמרות אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם '[[גאולה]]' הוא שם כללי, כל [[גאולה]] של יחיד או רבים מצרה קרוי [[גאולה]], לכן ייתכן שהמדרשים הללו מדברים על [[גאולה]], אך לא על ה[[גאולה]] המיוחלת. כמו כן ייתכן שזהו על דרך דברי חז"ל{{הערה|איכה רבה פ"א, נא ותלמוד ירושלמי ברכות פ"ב, ה"ד}} שמיד עם החורבן ב[[תשעה באב]] נולד מושיען של ישראל ונוצרה התחלה מסויימת של הגאולה, כשלאחרי 'אתחלתא' זו רק התחילה ה[[גלות]] המרה ועד שרובו של [[בית המקדש]] נשרף לאחר מכן, למחרת [[תשעה באב]]{{הערה|תענית כ"ט, א}}.

את דברי חז"ל על פריחת הצומח ב[[ארץ ישראל]] מפרש הרבי{{הערה|[[יחידות]] הרבנים הראשיים לאה"ק בשנת [[תשמ"ד]]- בצל החכמה ע'206}} שזה אחד הסימנים המעיד שנמצאים בסוף זמן ה[[גלות]] ובסמיכות ל[[גאולה]] אך לא שהתחילה כבר הגאולה{{הערה|וראה בס' בין אור לחושך ע' 110 שהוכיח כן מהמשך דברי הגמרא שם ומדיוק לשון רש"י שכותב שאז רק "'''יקרב''' הקץ"}}. במקום אחר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ד ע' 1119}} פירש הרבי את הדברים על פי פנימיות העניינים כלפי [[הפצת מעיינות]] ה[[חסידות]], אשר כשתושלם התפשטות ה[[חסידות]] ב[[עולם]] תבוא הגאולה - כדברי ה[[משיח]] ל[[בעל שם טוב]] המפורסמים. 

ישנם (בודדים - כמובן) שרצו לומר שמדברי הגמרא בסנהדרין: ש[[הקב"ה]] מקים 'דוד אחר' שהוא יהיה [[מלך המשיח]], הכוונה לדוד בן גוריון. טענה מגוחכת ומבהילה זו דחה ה[[רבי]], כפי המובן בפשטות ש[[מלך המשיח]] תפקידו לכוף את [[ישראל]] לקיים [[תורה ומצוות]] ולהחזיר את [[שלושת השלמויות#התורה|שלימות התורה]] ל[[עם ישראל]], ממילא מובן שדוד בן גוריון שפעל בכיוון ההפוך לחטוא ולהחטיא לא שייך שיהיה [[מלך המשיח]]...{{הערה|אג"ק כ' ע' קי"א}}

עוד סיבה לשלילת הטעות היא, כיוון שהגאולה אינה רק גלות עם ישראל מארצו, אלא שאין גילוי אלוקות ואי אפשר לקיים תרי"ג מצוות. ולכן כל עוד שעניין זה לא מתחיל לחזור, אין שייך לקרוא לזה אתחלתא דגאולה.