עריכת הדף "אתוון רברבין" (פסקה)

==רקע==
אף שבאופן כללי כל אותיות התורה נקראות בשם 'אתוון רברבן'{{הערה|מאמר אדמו"ר הצמח צדק 'דבר אל אהרן ואמרת אליו' תרי"ח.}}, קבעו חכמי המסורה אותיות מסויימות בתנ"ך שיכתבו אותן בספר תורה גדולות יותר משאר האותיות, ולדעת חלק מהראשונים כתיבת אותיות אלו בצורה זו היא [[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|מרדכי למסכת מנחות, פרק ג'.}}.

במנין אותיות אלו ישנה מחלוקת בין חכמי המסורת, האם בכל התנ"ך יחד יש אל"ף-בי"ת שלם של אותיות גדולות{{הערה|דעת המסורה גדולה: '''א''' של "'''א'''דם שת"; '''ב''' של "'''ב'''ראשית ברא אלקים"; '''ג''' של "והתגלח"; '''ד''' של "ה' אלוקינו ה' אח'''ד'''"; ה של הלה' תגמלו זאת; ו של ויזתא, או של גחון; ז של זכרו תורת משה, ויש אומרים של ויזתא, ויש אומרים של הכזונה; ח של חור כרפס ותכלת, ויש אומרים של חכלילי עינים, ויש אומרים של ויחי יעקב; ט של יסר מעלי שבטו, או של טוב שם משמן; י של ועתה יגדל נא; כ של וכנה אשר נטעה; ל של וישליכם; מ של משלי; נ של נצר חסד ושל ליני הלילה; ן של משפטן; ס של סוף דבר; ע של שמע; פ השניה של בשפרפרא; ף של ובהעטיף הצאן; צ של צפו עורים, ויש אומרים אף של צופיה הליכות ביתה; ק של דרור קן לה, ויש אומרים של קולה כנחש; ר של לאל אחר, ויש אומרים של ה' קנני ראשית; ש של שיר; ת הראשונה של ותכתב אסתר, או של תמים. ויש מוסיפים כ ראשונה של ככחי, צ של הצור תמים, ל של ליני, ק של קו תהו103, ויש שמוסיפים גם ז של נבחז.}}, האם בתורה בפני עצמה{{הערה|א של אשריך; ב של בראשית; ג של והתגלח; ד של אחד; ה של הלה' תגמלו זאת; ו של גחון; ז של הכזונה; ח של חכלילי עינים; ט של כי טוב הוא; י של ועתה יגדל נא; כ של והתמכרתם; ך של ונך אתו; ל של וישליכם או של והלטאה; מ של מה טבו, ויש אומרים של מוצא שפתיך; ם של בני שלשים; נ של נצר חסד; ן של משפטן; ס של ויהס כלב; ע של שמע; פ של ופתלתל; ף של ובהעטיף הצאן; צ של צא אתה; ץ של ועשית ציץ; ק של קן צפור; ר' של לאל אחר; ש של ערש ברזל; ת של תמים. ויש מוסיפים: ג השניה ולמ"ד האמצעית של לגלגלתם. ויש מוסיפים: א של אנכי.}} ובנביאים בפני עצמם{{הערה|א של אדם; ב של ברח דודי; ג של גן נעול; ד של דברי קהלת; ה של הלעולמים יזנח; ו של ויזתא; ז של זכרו תורת משה; ח של חור כרפס; ט של טוב שם משמן; י של מנע בר יקבהו; כ של וכנה אשר נטעה; ל של לםרבה המשרה; מ של משלי; נ של נחמו; ס של סוף דבר; ע של על כן אודך; פ של בשפרפרא; צ של צפו עורים; ק של קן לה; ר של ראשית דרכו; ש של שיר; ת של ותכתב אסתר.}} יש את כל האל"ף-בי"ת{{הערה|דעת המחזור ויטרי, עמוד 683.}}.

להלכה, השינוי בכתיבת האותיות הוא רק לכתחילה, אך בדיעבד מותר לקרוא בספר תורה שהאותיות הגדולות שבו נכתבו כרגיל באותו גודל של שאר האותיות - ולכתחילה באם ישנו ספר תורה אחר, לא יוציאו ספר זה עד שיתקנו אותו.

כבר במדרשי חז"ל ישנה התייחסות למשמעות של השינוי באותיות אלו במסורה, הן על הפסוקים בתורה{{הערה|ראה ליקוט מדרשים אלו ב'אוצר המדרשים אייזנשטיין' רבי עקיבא עמוד 433.}}, והן על הפסוקים בתנ"ך, כגון על הפסוק בתהלים 'יכרסמנה חזיר מיער'{{הערה|ילקוט שמעוני תהלים רמז תתל.}}, ועל הפסוק בישעיה 'למרבה המשרה'{{הערה|מדרש רבה למגילת רות פרשה ז'.}}, ועל הפסוק בתחילת דברי הימים 'אדם שת אנוש'{{הערה|מדרש רבה למגילת רות פרשה ז'.}}.

בנוגע לאותיות אלו פסק [[הרמב"ם]] להלכה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=רמב"ם, יד החזקה, הלכות תפלין ומזוזה וספר תורה פ"ז הלכה ח|תוכן=ויזהר באותיות הגדולות וב[[אתוון זעירין|אותיות הקטנות]] ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות כגון הפאי"ן הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש.}}