עריכת הדף "אשר גרוסמן" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד לר' מאיר גרוסמן שהיה [[שוחט ובודק]] בעיר ניקולייב.

היה בעל מנגן. בהתוועדות בשנת תש"א אצל הרבי הריי"צ, שרו החסידים ניגון חסידי לבבי, ואחר כך אמר הרבי הריי"צ : "ניגון זה שמעתי בפעם הראשונה בשנת תרס"א בחתונת אחד ממשפחת מחותני הרה"ח הר"מ הורנשטיין. נסעתי אז בשליחותו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק  [כ"ק אדמו"ר הרש"ב] בעניני הכלל ועל פי פקודתו הייתי גם על הציון של הרב מברדיצ'וב נ"ע, ונסעתי לחתונה שם היה גם החסיד ר' אשר מניקולייב שהיה לו חוש בנגינה. בשמעו את הניגון - רק הבבות הראשונות - מכלי הזמר, קלט אותו מיד, ובבואו לאחר מכן לליובאוויטש שר החסיד ר' אשר את הניגון לפני הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק. הניגון מצא מאד חן בעיני אבי, אותן התנועות של געגועים ברצוא ושוב שישנן בניגון. ואבי אמר אז: 'בניגון זה יכולים להתפלל היטב, יכולים לרחוץ היטב את הכלי בדמעות חמות וזה עוזר לפתיחת הלב'"<ref>ספר השיחות תש"א [בלשון הקודש], עמ' טל.</ref>.

עסק בהדפסת התניא והלקוטי תורה מטעם אדמו"ר הרש"ב.

אדמו"ר הרש"ב ביקש ממנו את כתביו של הרב [[נחום טוביה מפיראטין]] וביקש לשלם את עלויות והוצאות הבאת הכתבים, בנוסף הדריכו במיקום ציוני ה[[בעש"ט]] וצדיקים נוספים{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58794&st=&pgnum=23&hilite= חלק ו' אגרת א'קכח.]}}.

נפטר ב[[ט"ו בחשוון]] ה'[[תר"פ]]{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[קיץ]] ה'[[ש"ת]] ע' 28 בהערה, וראה 'תולדות חב"ד ברוסיה הצארית' בפרק על ר' אשר}}.

מקובל בפי חסידים כי עם הסתלקותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא לקח יחד עמו 'מנין' של בחירי החסידים שנפטרו בתוך ה'שנה' של פטירתו, ואף ר' אשר נמנה על אותם עשרה חסידים מופלאים שנפטרו בטרם עת בתוך שנה זו{{הערה|מנחם מענדל קסטל '''אשכבתא דרבי''' - הם שמשוני בחיי הם ישמשוני במותי, היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.}}.
===התקשרות לרבותינו===
ר' אשר היה מקושר וקרוב מאוד לרביים, ובאמצעותו הדפיס הרבי הרש"ב את מהדורת התניא המפורסמת בוילנא בשנת תר"ס{{הערה|שמאותה המדורה מודפסת עד היום כל מהדורות התניא.}}.

הוא אף מוזכר בצורה מיוחדת בשיחות הרבי הריי"צ על בואו לליובאוויטש{{הערה|בספר השיחות ה'תש"ג עמ' 157 בתרגום חופשי.}}: {{ציטוטון|לכבוד שבת פרשת שבת פ' שמות הגיעו.. ר' מאיר-שלמה ור' אשר גראסמאן מניקאלאיעוו...}}.

ליחס מיוחד ביותר זכה, כאשר אדמו"ר הרש"ב אמר מאמר מיוחד לכבוד הבן מצוה של בנו שמואל, את המאמר ד"ה 'נעשה אדם תרס"ג'{{הערה|1=[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=878&cat=11&haoro=4 ראו כאן]}}.

===עם הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]===
מפורסם הסיפור שבברית של [[הרבי]] שהייתה בחוה"מ פסח, לא אכל ר' אשר (כי הקפיד שלא לאכול בפסח מחוץ לביתו). על כך אמר רב העיר, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], סב הרבי, שמכיון שר' אשר הציל את חייו, לא יוכל להקפיד עליו.

הרב מאיר שלמה נתקף פעם במחלת הטיפוס, מחלה שהפילה חללים רבים בתקופה ההיא ולא הצליחו למצוא לה את התרופה המתאימה. מכיון שכך ובכדי למנוע את התפשטות המחלה, נוהגים היו השלטונות להוציא את החולים למחנה הסגר מבודד הרחק מהעיר. באין תרופה למחלתם,היו אומללים אלה מתפתלים ביסוריהם עד צאת נשמתם ר"ל. פרט לרופא אשר היה מבקר אצלם אחת ליום ונותן להם תרופה להשקיט כאביהם,לא הייתה לאיש שום גישה אליהם. וכך היו נופחים את נשמותיהם בודדים וגלמודים בימיהם האחרונים עלי אדמות. ככל השאר נלקח אף הוא - רבי מאיר שלמה למחנה ההסגר המרוחק מהעיר, בודד ומבודד וחסר אונים. בהויודע הדבר לידידו הנאמן ר' אשר גרוסמן. מיהר למחנה ההסגר וספר [[תניא]] בידו, באין אפשרות להכנס לחדרו נעמד ר' אשר ליד הפתח. והחל לקרוא בקול רם את [[אגרת הקודש - סימן י"א|סימן יא באגרת הקודש]] הפותחת במילים "להשכילך בינה", באגרת זו מבואר כי אין רע יורד מלמעלה, ועל האדם לשמוח בכל עת ושעה באמונתו בה' המטיב עמו בכל רגע וכו' והמאמין לא יחוש משום יסורין בעולם וכי הכל טוב בתכלית וכו'. בתום הקריאה עזב ר' אשר את המקום וחזר לביתו, כך חזר ונשנה המחזה במשך שלושים יום רצופים: מדי יום ביומו היה יוצא מן העיר אל מחנה ההסגר, וקורא בקול רם את הפרק התניא הנ"ל. בסופו של דבר הבריא רבי מאיר שלמה מן המחלה, וסיפר, שלאחר שבכל יום ויום, מיד לאחר קריאת פרק התניא, הרגיש שהוא הולך ונעשה יותר בריא {{הערה|אם בישראל, עמ' 37 (מפי המשפיע הרה"ח רבי מענדל פוטערפאס ע"ה).}}.