עריכת הדף "אשל אברהם (פיורדא)" (פסקה)

==היסטוריה==
אחד מגדולי המקובלים באיטליה בדור שקדם לבעל שם טוב, היה רבי אברהם רוויגו, שנודע גם בעושרו ועסק בצרכי ציבור.

רבי אברהם היה תלמידו של רבי [[משה זכות]].

לאחר נישואיו אירח בביתו בעיר מודינה בדרך קבע חכמים, מקובלים ושליחי ארץ ישראל, והחזיק בביתו ישיבת חכמים שתורתם קבע, ובתוכם היה רבי מרדכי בן רבי יהודה לייב אשכנזי, שהעלה על גבי הכתב ביאורים בעניני קבלה שונים ופירושים למאמרי הזוהר, כשאת הספר קרא על שם רבו 'אשל אברהם', ובכך רומז לענפים שונים של 'עץ' תורת הקבלה.

בהקדמה שצירף לחיבורו, עיטר בשבחים רבים את מורו ורבו, ובין הדברים כתב שכפי שאברהם אבינו היה 'יחיד בדורו' כך גם רבו, וכפי שאברהם האכיל עוברים ושבים והעניק להם גם מאכל גשמי וגם מזון רוחני שחיזק אצלם את האמונה, כך גם רבו 'האכיל' אותו ופרנס אותו ואף לימד אותו את יסודות האמונה וסודות התורה{{הערה|בלשונו הפיוטית של המחבר: "מורי ור' השלם, חסיד ועניו הנדיב המפורסם כמהור"ר אברהם רוויגו נר"ו . . לא מנע את עצמו מלעשות דברים אשר שום חד בעולם לא יעשה כוותיה, מה שהיה אברהם אחד בדורו, הוא שיהיה, והיינו אחד הוא אברהם בדורינו זה . . זוכה ומזכה את הרבים, כנודע בשער בת רבים, קרי בחיל ואומר לכו לחמו בלחמי (משלי ט, ה). דאינון שתי הלחם, אכילה גופנית, ואכילה רוחנית, ובי היה המעשה, אשר קורות הזמן לא הניחוני, דחפוני, והממוני וגרשוני מבית אבי, ובאתי עד הלום, להשלים חוקי חק תורה היקרא, והנה בדרך במלון אילן גדול שתול על פלגי מים, טוב העץ למאכל ותאוה לעינים ופריו מתוק לחכי לקחני בביתו, והאכילני מפיתו פת בג המלך מלכו של עולם, והשקני מבארו באר מים חיים, חיים וחסד עשה עמדי יום יום, יומם יצוה עלי חסדו ובלילה נתקיים בו והגית בו יומם ולילה, ולילה כיום יאיר, נר"ו נר מצוה שעשה עם רבים, כי כן דרכו כל הימים ליתן לכל שואל די מחסורו, ועמדי זה כמה שנים אשר פיזר עלי ודאי הוצאה לא מעט, ועל דא אתמר עליה כי נר מצוה ותורה אור, דהוה נהיר לי מנהירו דאורייתא, איהו נהיר ואחרנין נהירין מנהוריה, בלתי ספק דבכללים אלין הנרמזי' פה בספירן בתחלת זה הספר, יוכל בר נש להשכיל ולהבין בזהר ובתקונים, בפחות משלשה חדשים, יותר ממה שאחרים הבינו בכמה וכמה שנים".}}.

בשנת [[ת"ס]] יצא רבו רבי אברהם לגרמניה לשם הדפסת הספר, ובשנת תס"א הוא הודפס בפיורדא.