עריכת הדף "אריה לייב קפלן (קסברוב)" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרמ"ז]] בעיר ביעלסק ליד [[ביאליסטוק]], לאביו ר' שרגא קוסאוויצקי. 

למד בישיבת [[סלבודקה]] הליטאית אצל רבי [[משה מרדכי אפשטיין]], וכן אצל רבי [[ברוך בער לייבוביץ']] שממנו קיבל סמיכה לרבנות.

בשנת [[תרע"א]] נישא לרעייתו מרת דברה בת הרה"ג רבי ברוך גרוסברד הרב מבאלבירישאק.

בשנת [[תרע"ד]] בתחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] התחיל לנדוד מעיר לעיר. בתחילה הגיע לעיירה קטנה פטרובסק שבפלך סראטוב, ושם חי מכספי חלוקת [[הג'וינט]] לפליטים. כך חי בשנים [[תרע"ו]] - [[תרע"ח]]. אחר כך עבר לעיירה הקטנה גרדישץ (Gorodishche), סמוך ל[[קרמנצ'וג]], כנראה ברח לשם בגלל האי שקט מהכנופיות שעשו פרעות בזמן ההוא ברוסיה. אך גם בגרדישץ סבל ופחד מהכנופיות של פטליורה וחי בדוחק ממש וסבל מרעב ומכל מיני מחלות.

אחרי כמה שנים עבר לעיר קרילוב (נובוגרגבסק) על נהר הדנייפר. בתחילה ניהל שם מחלקת ישיבה קטנה של בחורים שהביא מסלבודקה.
לאחר שהישיבה התפזרה בגלל לחץ הבולשביקים קיבל על עצמו את הרבנות בעיר, אף שהדבר לא היה לפי רוחו.

הוא חשב לעלות ל[[ארץ ישראל]], ועבר דרך [[רוסטוב]] לבקר אצל [[הרבי הריי"צ]] - שאמר לו את דעתו שלא ייסע ויישאר ברוסיה, כי אנשים כמותו צריכים להיות כאן {{הערה|ראה אגרת הקודש של אדמו"ר הריי"צ כרך י"א עמוד שצט.
בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארה"ב, פנה הרב מקסברוב אל גיסו, רבי אברהם אריה גרוסברד, בבקשה לפנות אל בנו, חיים, שהיה אז בניו יורק, ולהתייעץ עם הרבי הריי"צ בנוגע להשגת כתב רבנות עבור הרב מקסברוב. במטרה לאפשר להרב מקסברוב לקבל אישור כניסה לארצות הברית.}}.

בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארה"ב, פנה הרב מקסברוב אל גיסו, הרה"ג רבי אברהם אריה גרוסברד, רבה של פיליפובה ושירווינט, בבקשה מיוחדת. הוא ביקש ממנו לפנות אל בנו, חיים, שהיה אז בניו יורק, ולהתייעץ עם הרבי הריי"צ בנוגע להשגת כתב רבנות עבור הרב מקסברוב. מטרת הבקשה הייתה לאפשר לו לקבל אישור כניסה לארצות הברית.

בינתיים הוצעה לו משרת רבנות בעיירה הקטנה סקרודנה, והוא קיבל את המשרה. הוא חי בה כמה שנים, אבל העיירה הייתה ענייה ולא הספיקה להוצאות והוא עבר להיות רב בעיירה נרינסק הסמוכה ל[[אוורוטש]].

בשנת [[תרפ"ה]] נתמנה לרבה של קסברוב, עיירה קטנה, כמאתיים משפחות. בעיירה היו שני בתי מדרש. אחד גדול וחדש והתפללו בו מדי יום בוקר וערב.

בשנת [[תרפ"ז]], היה בין המשתתפים ב[[ועידת קורוסטן]] ביחד עם עוד גדולי ישראל בינהם [[הרבי]].

בשנות רבנותו בעיר קסברוב או כפי שמכונה אצל חסידים קוסוב היה נוסע לקיבוץ חסידי ברסלב באומן ושימש כבעל תוקע שם פעמיים בשנת [[תרצ"ב]] ו[[תרצ"ד]] {{הערה|ספר דעת זקנים - ברסלב (רלוי"צ בנדר), דיבורי אמונה חלק ד' שיחה נ"ג. ועוד.}}.

ללא חת{{הבהרה}} פתח [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית כנסת|בתי כנסת]] ו[[מקווה|מקוואות]] בשליחות [[הרבי הריי"צ]].

בשנת [[תרצ"ב]] עבר ל[[קייב]], שם כיהן כרב וכראש ישיבה ב[[תומכי תמימים קייב|ישיבת תומכי תמימים המקומית]].

ב[[י"ח אדר]] [[תרצ"ט]] נאסר יחד עם עוד כמה מתלמידי ורבני הישיבה, ונשלח לגלות ב[[קזחסטן]].

בתקופת גלותו נהג להביא 'קוגל' ל[[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]]. רבי לוי יצחק כינה אותו '[[אליהו הנביא]]' {{הערה|ספר תולדות לוי יצחק כרך ב עמוד 406 - 413. ועיין אלה תולדות פרץ עמ' 693 - 694.}}.

בגלותו בקזחסטן פגש יהודי נוסף שהוגלה בשל סיבה זה לשלו. וכך סבלו שניהם יחדיו במשך מספר שנים, עד שהגיע זמן השחרור.

לאחר שחרורם, נסעו יחד לתחנת הרכבת בדרך חזרה למשפחתם אותם לא ראו מזה שנים. באמצע הנסיעה שארכה מספר ימים, הוכרחו לרדת בשל [[יום הכיפורים]] שהתקרב, הם ירדו בעיירה קטנה והלכו לבית הכנסת. לאחר [[תפילת ערבית]] הם נשארו, כפי המנהג, לאמירת ספר ה[[תהלים]] - לבדם. לפתע נכנסו חבורת פורעים לבית הכנסת והיכו את שניהם עד זוב דם. החבר השני איבד את הכרתו, ואילו הרב קפלן החל לזחול בקשיים רבים לכיוון המשפחה שאירחה אותם. כשהגיע הספיק רק לומר שחברו שוכב פצוע קשה בבית הכנסת, ואז החזיר את נשמתו לבוראה.

תאריך רציחתו על ידי הרשעים הקזחים ימח שמם הוא ליל [[יום כיפור]] [[תש"ד]] הי"ד.
מנוחותו כבוד בעיר קזיל-ארדא שבקזחסטן ליד הרה"ת [[אברהם ברוך פבזנר]].