עריכת הדף "אנשי כנסת הגדולה" (פסקה)

== הקמת הכנסת ==
בתחילת ימי [[בית המקדש השני]], בשנת ג'תט"ו, עלה [[עזרא הסופר]] ל[[ירושלים]] מ[[בבל]].

כאשר ראה את מצב היהדות העגום ששרר בארץ ישראל בעקבות הגלות, החליט להקים את הכנסת הגדולה.

עוד לפני כן, כאשר שבו גולי יהודה מבבל לארץ ישראל, היו אוספים לעיתים אסיפות גדולות בירושלים, בהם השתתף "כל חרד בדברי אלוקי ישראל"{{הערה|שם ט' ד'}}. "וביום השני נאספו ראשי האבות לכל העם הכוהנים והלווים אל עזרא הסופר ולהשכיל אל דברי התורה{{הערה|נחמיה ח' י'}}. באספה זו נקבע "אשר ישמיעו ויעבירו כל בבל יהודה וירושלם וגו' לעשות סכות ככתוב"{{הערה|שם פסוק ט"ו}}.

החכמים הראשונים שנמנו על אנשי הכנסת אלו: חגי הנביא, זכריה הנביא, מלאכי הנביא, דניאל, חנניה, מישאל, עזריה, נחמיה בן חכליה, מרדכי היהודי, [[זרובבל]] בן שאלתיאל ועוד. מספר אנשי כנסת הגדולה היה מאה ועשרים, ויש החולקים שמספרם היה כשמונים וחמשה. תקופתם נמשכה כמאתיים שנה עד שמעון הצדיק, שהיה האחרון שבהם.

קיימת מחלוקת אם היו כולם באותו זמן, או שהיו על פני כמה דורות. ואחרון שבהם היה שמעון הצדיק.

===מקור השם===
הגמרא מסבירה מדוע נקראו אנשי כנסת הגדולה בשם זה{{הערה|שם=יומא סט|יומא סט, ב.}}.

אתא משה, אמר: "הקל הגדול הגיבור והנורא". אתא ירמיה ואמר: "נכרים מקרקרין בהיכלו, איה נוראותיו?" – לא אמר נורא. אתא דניאל, אמר: "נכרים משתעבדים בבניו, איה גבורותיו?" – לא אמר גיבור. אתו אינהו ואמרו: "אדרבה! זו היא גבורת גבורתו, שכובש את יצרו, שנותן ארך אפים לרשעים, ואלו הן נוראותיו, שאלמלא מוראו של הקדוש ברוך הוא - היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות?"

ויש המפרשים אחרת{{הערה|מחזור ויטרי, אבות פ"א מ"א.}}:

"לכך נקרא שמם כנסת הגדולה, לפי שהיו כנסיא גדולה וחשובה וקדושה לפני המקום, שכן גידלוהו לה' והחזירו עטרה ליושנה, כדאיתא במסכת יומא בפרק בא לו "משה אמר הקל"..."