עריכת הדף "אלתר הילביץ" (פסקה)

== תולדות חיים ==
הרב אלתר הילביץ נולד ב[[י"א אלול]] [[תרס"ו]] ב[[זעמבין]] לאביו הרב [[מנחם מענדל הילביץ]] שכיהן כרבה של העיירה החסידית זעמבין והיה חתנו של החסיד המפורסם ר' [[אברהם לנדא]] מזעמבין{{הערה|שהוא המקור ממנו נבעו סיפוריו של ה[[משפיע]] ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]}}.

למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובכמה הזדמנויות סיפר את זכרונותיו מהשהות במחיצתו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

בעת המהפכה הקומוניסטית עזב את לימודיו בישיבה וחזר לביתו. בשנת [[תרפ"ה]] עבר להתגורר במינסק, שם הכיר את הרב [[משה צבי נריה]] ואישים נוספים, והתחבר לדרך ה[[ציונות|ציונות הדתית]]. משך תקופה היה תלמיד ב[[אוניברסיטה]] המקומית. נשא לאשה את מרת סימה כהן, בתו של הרב '''ישראל דב הכהן''' הרב הראשון בהר-הכרמל.

בשנת [[תרצ"ו]] עלה לארץ, התיישב ב[[חיפה]] ועסק בהוראה בישיבת 'תפארת ישראל'. בשנת [[תש"ד]] נענה להצעת הרב מאיר בר-אילן לבוא ל[[ירושלים]], שם השתלב במפעליו התורניים של בר-אילן, בראשם עריכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית]] יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], פרויקט שהתאים לכשרונו לסדר דברי הלכה במסגרת אנציקלופדית.

בשנת [[תשי"א]] יצא בשליחות חינוכית ל[[יוהנסבורג]] דרום-אפריקה, בה עמד בראש החינוך היהודי, ניהל סמינר למורים ומדרשה. כמו כן שימש שם כרב ופוסק. לימים, הוציאה הקריה החינוכית בדרום אפריקה (על-שם אבידע - זלוטניק) ספר זיכרון מיוחד לרב הילביץ ולפעלו. משליחותו הארוכה שב לירושלים רק בשנת [[תשל"ה]].

בשנותיו האחרונות היה מראשי "כולל מרץ" במבשרת ירושלים.

ר' אלתר נפטר ב[[ד' אלול]] [[תשנ"ד]].