עריכת הדף "אליהו מאיר אליטוב" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב יעקב אליטוב (אחיו של הרב [[שמעון אליטוב|שמעון אליטוב)]]  מי שהיה לאחר זמן רבה של הקהילה היהודית בניירובי. התקרב בצעירותו לחסידות חב"ד ובגיל 16 עבר מישיבת מרכז הרב בירושלים לישיבת חב"ד בלוד.

לאחר שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובישיבת חב"ד מגדל העמק, למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]] בשנת [[תשמ"ז]].

לאחר חתונתו התגורר ב[[ירושלים]] ולאחר מכן היה מראשוני המתיישבים ב[[ביתר עילית]] וחבר העירייה הראשון מטעם [[חב"ד]] בעיר.

בשנת [[תש"ס]] הצטרף לצוות ישיבת [[תומכי תמימים ביתר עילית]].

בשנת תשס"ו החל להוציא לאור בקונטרסים מיוחדים ללומדי הדף היומי את ההדרנים שאמר הרבי על מסכתות הש"ס השונות, קונטרסים אלו חולקו באלפי עותקים ללומדי הדף היומי ברחבי הארץ.

בשנת תש"ע הוציא לאור את ספרו הראשון "דעתן עלך בבא קמא" ובו הוא מבאר בעמקות רבה שש עשרה סוגיות מרכזיות במסכת תוך שהוא מוכיח שכולן עומדות על יסוד אחד הוא היסוד שאמר הרבי מליובאוויטש לבירור סוף המסכת בהדרן שאמר על מסכת זו.

בשנת תשע"ב הוציא לאור את ספרו השני "משנתו של הרבי מליובאוויטש" ובו עשרים וחמישה פרקים שכל אחד מהם מתאר מאפיין אחד בתורתו של הרבי ובשיטת לימודו היחודית. ספרו זה זכה לתפוצה ותהודה גדולים במיוחד בארץ ישראל ומתורגם כעת לאנגלית.
הרב אליטוב ידוע כמי שעשה רבות בתחום הפצת תורתו של הרבי בעולם הישיבות וקשר קשרים אמיצים עם רבנים וראשי ישיבות מכל החוגים.

בשנת תשע"ד נפגש הרב אליטוב עם ראש ישיבת פוניבז' הרה"ג [[ברוך דב פוברסקי]] וקיים עמו שיחה מעמיקה על תורתו של הרבי. שיחה זו שהתפרסמה בעיתון כפר חב"ד עוררה הדים עצומים בעולם התורה בארץ ובעולם לאחר כמה התבטאויות נדירות של ראש הישיבה בדבר התפעלותו מהלמדנות העצומה של הרבי.

מאז, הפך הרב אליטוב לאחד מבאי ביתו של ראש הישיבה שאף טרח והגיע במיוחד לחתונת בתו שנערכה בכפר חב"ד.

בשנת [[תשפ"א]] סיים הרב אליטוב פרוייקט רחב מימדים - רמב״ם פרדס המלך - סט בן שבעה כרכים גדולים של ארבעה עשר ספרי היד החזקה ובהם אלפי ביאוריו של הרבי כשהם ערוכים, מתומצטים, ומסודרים ליד כל הלכה והלכה ברמב"ם.

בשנת [[תשפ"ג]] הוציא לאור את הרמב״ם באנגלית בארבע עשרה כרכים ובהם, בנוסף לתרגום אלפי השיחות, תורגם גם הרמב״ם עצמו לאנגלית.