עריכת הדף "אליהו ביסק" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרפ"ח]] בעיירה ינוב במחוז ויניציה שב[[אוקראינה]] במשפחה שהשתייכה לחסידות מחנובקה. אביו היה תלמיד חכם בוגר ישיבת קישינוב, ונחשב לדמות הרבנית של העיירה.

בעודו ילד, עברו הוריו להתגורר בפרברי מוסקבה. והוא נקט בתחבולות לא להגיע בשבתות ללימודים בבית הספר הממשלתי, וכשלא יכל להתחמק מלהגיע, התחמק בתואנות שונות מלכתוב והיה צועד שעות ארוכות ברגל כדי להימנע מחילול שבת. בשעות הצהריים למד תורה מפי אביו.

כנער בגיל בר מצווה, זכה שהאדמו"ר ממחנובקה יניח לו תפילין בפעם הראשונה.

בזמן [[מלחמת העולם השניה]] גוייס אביו להגנה האזרחים של מוסקבה, והוא נשלח עם אמו ואחיו הרחק מהחזית ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן, וכעבור שנתיים כאשר הסתיימה המלחמה חזרו למוסקבה והתאחדו עם האבא.

לאחר סיום לימודי התיכון, המשיך לטכניון, וכשסיים את לימודיו בהצלחה, התקבל לעבוד במפעל השנאים-חשמלים 'אלקטרוזבוד', כאחראי קבוצת מחקר.

מי שהציע את השידוך שלו עם רעייתו, היה מכר של המשפחה חסיד חב"ד בשם ר' [[יצחק וולופוביץ]], שהציע את האחיינית שלו מרת רבקה, בת החסיד ר' [[ישראל קונסון]] (כהנסון, לבקובסקי) ממוסקבה, שנידון לשלוש שנות גלות בסיביר על שהסתיר בביתו את החסיד ר' מרדכי דובין, ולאחר סיום תקופת הגלות המשיך להתגורר במוסקבה תחת שם המשפחה של אשתו, לבקובסקי.

לאחר החתונה שהתקיימה בריגא, התגוררו בני הזוג תקופה קצרה בבית הוריו, ולאחר מכן עברו להתגורר בבית חמיו וחמותו שהיו חסידי חב"ד, ובתקופה זו החל להתקרב לעולמה של חסידות חב"ד והתקשר לרבותינו נשיאינו.

בשנת [[תשכ"ה]] עלו הוריו לארץ הקודש, וכעבור מספר שנים שהתאמץ לקבל אישור לצאת אף הוא עם משפחתו את רוסיה לצורך 'איחוד משפחות', לקראת חג הפסח תשל"א עלה לארץ, וקבע את מגוריו ב[[קריית מלאכי]].

לקראת חודש החגים תשל"ב [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] יחד עם רעייתו, וכאשר ביקש מהרבי ב[[יחידות]] ברכה לחינוך הילדים, בירך אותו הרבי ש"אנשים יאחלו לעצמם שהבנים שלהם יהיו כמו הבנים שלך".

מספר חודשים לאחר שעלה לארץ הקודש התקבל לעבוד כמהנדס חשמל בבסיס חיל האוויר של צה"ל בתל נוף, ועבד שם במשך 22 שנה עד פרישתו ל[[גמלאות]].

תקופת פרישתו היתה סמוך לגל העליה הגדול ממדינות חבר העמים עם [[נפילת מסך הברזל]], והוא התמסר לקליטת גל העליה ולדאגה לצד הרוחני של העולם, ומסר מידי יום מספר שיעורי תורה במסדרת ארגון [[חמ"ה]], וכן הסתובב ומסר שיעורי תורה לעולים ביישובים שונים, בהם: בני עייש, אשקלון, ובאר שבע.

בעיתות הפנאי כתב שירים וחרוזים שונים בהם שילב גימטריאות, וכן נהג לכתוב ברכות בחורזים לידידים ולשמחות.

נפטר בשיבה טובה ביום שני [[כ' אדר]] [[תשפ"ג]] בחיק משפחתו ב[[טורונטו]] שב[[קנדה]].