עריכת הדף "אורות פשוטים" (פסקה)

==תיווך הרמ"ק והאריז"ל==

ב[[פרדס]] {{הערה|ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קב והערות שם.}} מה[[רמ"ק]] משמע שסובר שה[[אורות מצויירים]] כי לשונו משמע {{הערה|שם=test|בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"ד}} שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם מ"מ כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה יותר לומר שה[[אורות פשוטים]] והמשכת ה[[קו]] הוא מאור הבל"ג ומה שאמר שעיקר הספירות הן האורות הוא דוקא לאחר התלבשותו בכלי (כי החיות של דבר הוא עיקרו).
====הוכחות שרמ"ק נוטה לאורות פשוטים====

א. מביא  {{הערה|שער עצו"כ ח"ד}} המשל דמים הנמצאים בכלי מגוונת. מזה מובן שהם פשוטים.

ב. "הרמ"ק  {{הערה|ראה הגהות לפתח אליהו}} לא ידע מענין הצמצום." ומכיון  שהאורות דבוקים במקורם אין לומר שאינם פשוטים.


====התיווך====
לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך ה[[אריז"ל]] {{הערה|ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קלח.}}  בין השיטה של ה[[ריקאנטי]] (וה[[מהר"ל]]) שה[[אורות פשוטים]] להשיטה של ה[[מערכת]] (וה[[רמב"ם]] שה[[אורות מצויירים]]):
[[ספירות]] הם גם ה[[אורות]] וגם ה[[כלים]] שזהו כשיטת ה[[מערכת]] אלא שציור זה שב[[אורות]] נעשה בהם דוקא בבוא האור אל ה[[כלי]] ורק ביחס לההשפעה הבאה דרך הכלי, אבל האור קודם שבא בכלי הוא [[פשוט]] לגמרי כשיטת הרקנטי (אלא שהריקאנטי סובר שאין ציור באור גם בבואו לכלים, דהיינו שמה שההשפעה שבאה דרך הכלי הוא מצוייר אין זה מתייחס לאור כלל)

כמה מקומות בדא"ח מבארים תיווך האריזל באופן שמתאים יותר עם השיטה ש[[אורות מצויירים]]

===החילוק בין הרמ"ק והאריז"ל===

לפי האריז"ל הכלים הם אלוקות (ולא נברא כיש מאין) לפי שנמשכים מה[[רשימו]], וגם נמשכים הם ע"י [[התעבות האור]] לאחר ה[[צמצום]] נמצא שהוא דומה בפרט זה לשיטת המערכת שהכלים הם אלקות ממש ובפרט שני להרקנטי שהכלים אינם נאצלים מהאור עצמו.