עריכת הדף "אהרן משה שיינר" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד תמוז]] [[תרצ"ז]], בעיר [[צ'רנוביץ']] שבמחוז בוקובינה, רומניה, לאביו הרב אפרים מנשה ואמו מרת פרומא.

בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]], בעקבות פקודת השלטון הרומני-נאצי, גורשה משפחתו יחד עם כל יהודי גטו צ'רנוביץ' לטרנסניסטריה, רבים מבני משפחתו [[מוות על קידוש השם|נרצחו על קידוש ה']]. בהגיעו לגיל שמונה עשרה, גוייס לשורות הצבא הרוסי ושמר ב[[מסירות נפש]] על קיום תורה ומצוות, ובמשך כל שנות שירותו לא בא [[בשר]] טרף אל פיו.

הביא את שני ספרי התורה שנמצאים ב[[בית מנחם]] במסירות נפש מרוסיה.

ב[[חודש אדר]] של שנת [[תש"כ]] נשא את חיה שרה גולדה, בתו של הרב [[אהרן חזן]]. לאחר עלייתו של חמיו לארץ ישראל, בשנת [[תשכ"ו]], המשיך יחד עם גיסו ר' [[משה גרינברג]] להחזיק את המניין הקבוע שקיים חמיו בשבתות.

בשנת [[תשכ"ז]], לאחר שנים ארוכות של מאמצים חוזרים ונשנים קיבל אישור עלייה לארץ, והתיישב ב[[כפר חב"ד]], וב[[חודש תשרי]] [[תשכ"ח]] נסע לראשונה ל[[חצרות קדשנו]], יחד עם גיסו, הרב [[משה גרינברג]] מ[[בני-ברק]], שם זכה ל[[יחידות]] ארוכה בקודש פנימה.

יחד עם מספר תושבים נוספים בכפר חב"ד, נאבק עד כדי מסירות נפש למען שימור צביונו החסידי של הכפר, לאחר שקמו מספר תושבים מהיישוב "תוחלת" ששכן בסמוך לכפר חב"ד וביקשו להחדיר לכפר אורח חיים חילוני שפגע בצביון החרדי של היישוב, עד כדי תנועת מכוניות בעצם יום השבת בכפר. במשך שנים ארוכות היה מנהל חשבונות בחברת "טמפו" וכיום מתגורר בכפר חב"ד, בניו ונכדיו עוסקים בעבודת השליחות ובשדה החינוך במוסדות חב"ד.

הרב שיינר מנהל הכי הרבה שנים את [[מרכז האתרוגים בכפר חב"ד]] וקיבל על כך את מכתבו של המרא דאתרא הקודם של כפר חב"ד הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שפרסם מכתב שבו הוא תומך רק במרכז ארבעת המינים של הרב שיינר, והורה שלא להתחרות בו כלל.