עריכת הדף "אהרן הלפרין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ט ניסן]] [[ת"ש]] בשכונת בית ישראל בירושלים לאביו ר' [[ישראל יצחק זעליג הלפרין]] ולאמו מרת מיכלא, כצאצא לאדמו"ר הזקן מצד אביו. בילדותו למד בתלמוד תורה חיי עולם בירושלים. ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים לוד.

למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובשנת [[תשכ"ב]] נמנה על קבוצת התלמידים הראשונה שנסעה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], בתופעה שזכה לעידודו של הרבי והפכה לימים לחלק ממסלול הלימודים החב"די ונודעה בשם '[[קבוצה]]'. הוא היה האחראי על הכנסת דו"חות הנוכחות והשאלות של חברי הקבוצה לרבי.

עם הגיעו, הביא לרבי רימונים מארץ ישראל, וזכה בשל כך להיכנס לסעודת ליל [[ראש השנה]] במחיצת הרבי.

לאחר חזרתו לישראל [[נישואין|נשא את]] מרת רבקה בת ר' יחיאל מיכל לבית גולדברג.

למד במשך מספר שנים בבית המדרש הגבוה לאברכים ב[[כפר חב"ד]], ובמהלכו, לאור פנית יו"ר נכי צה"ל חיבר קובץ בשם 'עטרת ישועה' על הלכות תפילין, פתרונות הלכתיים לנכי צה"ל בנוגע לפציעות שונות.

למד במשך שנתיים עם הרב שניאור זלמן גרליק, רבה הראשון של כפר חב"ד וקיבל "תעודת סמיכה" ממנו.

עם הקמת 'חיידר אידיש' [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה כפר חב"ד]], הצטרף להנהלת המוסד, ושימש בתפקיד זה מספר שנים עד שהחל לעבוד כמשגיח כשרות ועירובין.

בסביבות שנת [[תש"מ]] הצטרף להנהלת ישיבת [[הדר התמימים]] לבעלי תשובה בבת ים עיר הגאולה בראשות הרב [[זמרוני זעליג ציק]].

הרב הלפרין שימש כר"מ בישיבה ולאחר סגירתה התמנה לראש כולל "הדר התמימים" בבית חב"ד בת ים. שם לימד מדי יום במשך עשרות שנים עד טרם פטירתו. היה מגיע כל יום במסירות נפש עצומה בתחבורה ציבורית על מנת למסור שיעורים בחסידות בהלכה ובגמרא. וכן מסר שיעור קבוע בשיחות ה"דבר מלכות" של תנש"א-תשנ"ב.

במסגרת שהותו בבת ים היה בקשר חזק ומיוחד עם אנ"ש קהילת חב"ד בעיר שנהגו לשאול ולהתייעץ אתו בענייני כשרות והלכה, והיה מהרבנים התומכים בבית חב"ד בת ים, עודד את הקמת המקווה המפואר וכן השתתף ב"חנוכת הבית" וסיים מסכת לכבוד האירוע.

בשנת הקהל [[תשע"ו]] זכה להגיע יחד עם רעייתו ל770 לכבוד חג הגאולה י"ט כסלו לשהות במחיצת הרבי.

נפטר ב[[ט' באב]] [[ה'תשע"ז]] כחצי שנה לאחר שהתגלתה אצלו "המחלה".