עריכת הדף "אהרון יוסף בליניצקי" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב אדר]]{{הבהרה|אדר א' או ב'?}} [[תרס"ה]] לאביו הרב [[ישראל נח בליניצקי]] המכונה ר' ישראל נח הגדול.

למד בישיבות מחתרתיות רבות ב[[רוסיה]], כשאת רוב שנות לימודיו העביר בסניפי הישיבה בקרמנצ'וג וברוסטוב, ואת עיקר חינוכו החסידי קיבל מאביו ומה[[משפיע]] הרב [[ברוך יוסף קוזלינר]]. בשלהי שנת [[תרפ"ה]] נקרא ביחד עם ר' [[שניאור זלמן סרברנסקי]], לשרת בצבא הרוסי. ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תרפ"ו]] קודם ה[[הקפות]], נכנס עמהם ר' [[יחזקאל פייגין| חאצ'ה פייגין]] אל [[הרבי הריי"צ]] ל[[יחידות]], לבקש את ברכתו להיפטר מהצבא. ענה להם הרבי: "עליכם להיות עבדי ה', במקום לשרת בצבא", ואכן זכו לפטור מהצבא.

בעת [[מלחמת העולם השנייה]] ברח לעומק [[רוסיה]] כמו רבים מחסידי חב"ד, והצטרף לקהילה החסידית שהתבססה ב[[בוכרה]], שם החל עסק בקבורה במסגרת החברא קדישא, כשלצורך כך היה לעיתים ישן בבית העלמין בתוך חפירה שיועדה לצרכי קבורה ביום המחרת. פעולותיו אלה נעשו יחד עם ידידו הרב [[מענדל פוטרפס]].

עם סיום המלחמה הבריח את גבולות [[רוסיה]] באמצעות דרכון פולני מזוייף במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]]', והגיע ל[[פריז]] שם החל ללמד את ילדי החסידים שהתרכזו במקום{{הערה|על לימוד זה התבטא ר' אהרון יוסף, כי הוא מותיר אותו בגלות, שכן כדי שהוריהם של התלמידים יסכימו שילמד עמהם, מחליף הוא מידי יום חולצה ומקפיד על צחותה.}}. בהמשך, עקר לברינואה והחל לעסוק במלאכות כפיים פשוטות, ורק כעבור מספר שנים נכנע ללחצים עליו להצטרף לצוות ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה|תומכי תמימים המקומית]], שם התמנה כ[[משגיח]] וכמגיד שיעור בנגלה. כעבור מספר שנים נוספות קיבל על עצמו לסירוגין עיסוק בהשפעה והדרכה פנימית של בחורי הישיבה, והוא עסק בתפקיד לצד אביו והפך לאחד הדמויות המשפיעות בישיבה.

בזכות כיבוד ההורים המופלא שלו זכה לברכתו של הרבי לאריכות ימים. 

בשנותיו האחרונות עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]], ונפטר ב[[ה' שבט]] [[תשס"ב]] בגיל 96.