עריכת הדף "אהבה בתענוגים" (פסקה)

==ענינה==
אהבה בתענוגים היא בבחינת אהבה כמים{{הערה|ראה [[תורת מנחם]] חלק י"ז עמוד 177}}, המרווה את הצמאון מ[[אהבה כרשפי אש]]. כלומר: אהבה כרשפי אש נפעלת אצל יהודי שבדרגתו הרוחנית הוא רחוק מאלוקות ומקדושה, ולכן האהבה שלו את השם היא בבחינה של "רשפי אש" - כמו שהאש כל רצונה הוא לעלות ולהדבק בשרשה כך גם האהבה של יהודי כרשפי אש כל מטרתו זה לעלות ולהדבק באלוקות וזה כאמור בגלל ריחוקו הרוחני. אך אהבה בתענוגים נפעלת אצל היהודי רק כאשר הוא כבר שייך וקרוב לאלוקות. כמו בעולם הגשמי שכאשר יש חפץ שאדם משתוקק אליו הוא יכול לאהוב אותו למרות שאין לו עדיין את החפץ - אהבה שמתטאת בתשוקה בדומה לאהבה כרשפי אש, אך כשאדם משיג את החפץ שהוא השתוקק אליו הוא כבר לא "משתוקק" אליו אלא מתחיל "להתענג" עליו, להתענג שייך רק על דבר שיש אותו בידיים. וכך גם ברוחניות אהבה בתענוגים שייכת רק לאדם כזה שכבר "משיג" אלוקות ו"קרוב" אל [[הקב"ה]], ולכן הוא יכול "להתענג" על האלוקות.

אהבה זו היא בבחינת [[ביטול]] במציאות לגמרי{{הערה|שם=א|תורת מנחם חלק כ"א עמוד 312}}, וממילא מתקרר חום האש הטבעית שב[[נפש האלוקית]]. ומשל לכך הוא מאהבת הבן אל האב, שכשרוצה להתקרב אליו ועדיין הוא קצת רחוק אזי האהבה נראית ונגלית מן הלב ולחוץ שצועק אבא אבא, מה שאין כן כשהוא אצל אביו ממש הנה הלב תוכו רצוף אהבה אבל אינה נראית ונגלית חוץ מן הלב. ולכן נקראת אהבה זו אהבה כמים שמקרר בחינת האש שלא תתגלה לחוץ כי אם נסתרת בתוך הלב.