לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
אדיר
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ביאור הלשון== בחז"ל מובאת העצה שהרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן עץ ששמו '''אדר''', וזאת על יסוד לשון הפסוק{{הערה|תהלים צג, ד.}} "אדיר במרום ה'", שהוא לשון קיום וחוזק{{הערה|ביצה טו, ב.}}, וכמו שהקב"ה מכונה בשם אדיר מלשון חוזק וקיום שאין בו שום שינוי, כך גם בנכסיו לא יהיה שום שינוי. לשון זו משמשת גם בהטיות שונות דוגמת "ימינך ה' נאדרי בכח", "נאדר בקודש", ועוד. בחסידות מובא ש'אדיר' [[גימטריא#גימטריא "עם הכולל"|עם הכולל]] הוא [[גימטריא]] 216, שהוא שם רי"ו, שהוא ג' פעמים [[חסד]], וגימטריא [[גבורה]], ותוכן הענין של 'אדיר' הוא גבורות שהם מקור החיות, חיבור ויחוד חכמה ובינה{{הערה|אור התורה תהלים שצא. שמא.}}, והטעם שלפעמים מבואר שהוא ענין החסד ולפעמים שהוא ענין הגבורה, הוא ענין אחד, כי ענינו של 'אדיר' הוא המשכת הכח מהסובב כל עלמין להתגלות. ה[[מהרש"א]] מבואר ש'אדיר' הוא גם לשון הידור שמתחכם להתחזק על דבר מה, ובספר 'שרש ישע' מבאר שלשון זו קשורה גם ל'אדרת שער' ולשון יופי והדר.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)