עריכת הדף "אברהם שרמן" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] לאביו הרב [[יוסף שרמן]] ולמלכה שהייתה ביתו הבכורה של הרב החסיד [[משה אקסלרוד]].

נקרא על שם הסבא רבה שלו ר' [[אברהם חיים אקסלרוד]] אביו של ר' [[משה אקסלרוד]] רב ב[[ז'לובין]] וב[[רמת גן]].

באותה תקופה שנולד, בשנת [[תש"א]], נולד גם דודו, הרב [[גדליהו אקסלרוד]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] שלח מכתב ברכה לרב משה אקסלרוד בו מברכו על הולדת בנו ונכדו.

במשך שנות ילדותו היה מקורב מאוד לסבא הרב משה, שהיה מחבבו ומקרבו במאוד, בהיותו הנכד הבכור. קרבתו הגדולה התבטאה בלימוד האישי וביחס החם והאוהב שהעניק לו. עד עצם היום הזה הוא נוהג להתפלל ב[[סידור תהילת ה']] ולהניח [[תפילין]] כמנהג חב"ד, ואף רואה את עצמו מחובר לתורתו של ה[[אדמו"ר הזקן]], הן בפסיקותיו ההלכתיות והן בלימוד [[תורת החסידות]]; ספר ה[[תניא]], [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] ואגרותיו.

כנער צעיר וכבחור התפלל פעמים רבות בבית כנסת "סוכת שלום" ב[[רמת גן]], הקרוי של שם [[אדמו"ר הרש"ב]], בו סבו הרב משה אקסלרוד שימש כרב הקהילה. בבית הכנסת הוא התרועע עם החסידים שהגיעו מרוסיה, תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שנהגו להתפלל ולהתוועד ב'שטיבל' החב"די וביניהם: הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], הרב [[חיים משה אלפרוביץ']], הרב [[רפאל נחמן כהן]] ובנו הרב [[יואל כהן]] ועוד רבים.

הרב שרמן בתקופת בחרותו למד ודלה מתורתם של גדולי ראשי הישיבות בעולם הליטאי ב"יישוב החדש" ובישיבת חברון ונחשב היה למקורב ונאמן ביתו של הפוסק הרב [[יוסף שלום אלישיב]]. 

לקראת חתונתו זכה הרב שרמן לקבל מכתב ברכה מ[[הרבי]], ובנוסף לנוסח הברכה הרגיל הרבי הוסיף בכתב יד קדשו את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]]. לאחר נישואיו התיישב ב[[בני ברק]] החל לשמש ברבנות.

במשך שנות כהונתו ועיסוקו כדיין בבתי דין היה טרוד מאוד בעבודה ולא הספיק להגיע ולפגוש את הרבי. אך בשנת [[תשנ"ג]] הגיע לחצרות קדשינו והתרשם בצורה בלתי-אמצעית מעידודיו הנפלאים של הרבי לקול שירת החסידים "[[יחי אדוננו]]".