עריכת הדף "אברהם ליסון" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב חשוון]] [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] הליטאית [[פוניבז']] לרב [[שמואל צבי הירש ליסון]] והרבנית יענטא, ונקרא על שם סבו הרב אברהם ליסון, חתנו של ר' שמואל צבי חסיד [[הצמח צדק]], וגיסו של ר' [[שמחה גינזבורג]].

בצעירותו, למד בישיבה המקומית אצל הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], והיה אחד הבודדים מתלמידי הישיבה ששרד את מאורעות ה[[שואה]].

ב[[כ"ט סיון]] [[תש"א]] עזב את משפחתו בגפו וברח ל[[רוסיה]], שם התחבר ל[[חסידי חב"ד]] והמשיך לברוח יחד איתם לעומק רוסיה בכיוון העיר [[סמרקנד]], שם נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד|תומכי תמימים המקומית]]. בשנת [[תש"ו]] הצטרף ל[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]] של חסידי חב"ד והצליח להבריח את הגבול תחת זהות פולנית בדויה.

הוא הגיע למחנה המעבר [[פאקינג]], שם התמנה כ[[משפיע]] הישיבה שהוקמה.

בהמשך, הגיע לתחנת המעבר ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]], שם נשא חן בעיני המשפיע החסידי הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ששידך אותו עם בתו יהודית. החתונה התקיימה בלא נוכחות הוריו שנספו ב[[שואה]], ותקופה קצרה לאחר מכן הזוג הצעיר קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לעלות ל[[ארץ הקודש]] ולהימנות על גרעין המייסדים של היישוב החב"די החדש [[כפר חב"ד]].

לפרנסתו, החל לעסוק כמחנך, ובהמשך התמנה כחבר הנהלת בית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ביישוב זרנוגה.

במשך שנים רבות יצא ל[[מבצע תפילין]] ואייש באופן קבוע את העמדה שהוקמה בתחנה המרכזית (הישנה) ב[[תל אביב]].

הרב ליסון נהג למסור שיעורי חסידות בסגנונו הייחודי בספרי '[[לקוטי תורה]]' ו'[[תורה אור]]' ב[[בית הכנסת בית נחום יצחק (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית נחום יצחק]] בשיכונים ב[[כפר חב"ד]].

הרבה לעורר ולעסוק בהפצת בשורת הגאולה וזהות [[הרבי כמלך המשיח]], ואף השתתף בכינוסים שארגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]..

בימיו האחרונים ר' אברהם ליסון לא הרגיש בטוב ועבר להתגורר בבית חתנו המשפיע ר' [[עוזר אלפרוביץ']]. ביום בו נפטר העיר אותו ר' עוזר, כשהתעורר ביקש ר' אברהם מר' עוזר כוס תה, כשהביא לו את כוס התה חזר ר' אברהם לישון, שינה ממנה לא קם. נפטר ב[[ט"ו שבט]] [[ה'תשע"ט]] בגיל 96 בשיבה טובה.