עריכת הדף "אברהם יצחק ששונקין" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:ששונקין_1.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ששונקין עוסק ב[[מבצע תפילין]]]]
נולד ב[[לנינגרד]] ב[[ב' טבת]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] לאביו הרב [[משה ששונקין]] ולמרת איטה. בילדותו, נלקח אביו בפתאומיות על ידי [[המשטרה החשאית]] באשמת הפצת יהדות ולא נודעו עקבותיו.

עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברחה משפחת ששונקין ל[[סמרקנד]], שם גדל במחיצת סבו, הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], עם סיום המלחמה בשנת [[תש"ו]] יצאה משפחת ששונקין את גבולות רוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]], והגיעו לצ'כוסלובקיה.

על מנת להמשיך ולעבור את הגבול לארצות החופש, היה צורך לגנוב את הגבול לכיוון [[פולין]], ולצורך כך השתמשו במבריחים מנוסים, שקיבלו כסף עבור משימת ההברחה.

במהלך הבריחה, נוצר צורך להמתין עם המשך הדרך עד שהאזור יהיה נקי מפלוגות צבאיות שסרקו את השטח, וחבורת הבורחים ומשפחת ששונקין בתוכם נעצרו במרחק של שישה קילומטרים מגבול רוסיה-פולין. משהתארך הזמן, אחת מנשות השיירה לא יכלה לסבול את העיכוב והחלה להרים את קולה. המבריחים נלחצו מהקולות, והחלו לירות באוויר על מנת לאיים על החבורה להמשיך לשבת בשקט כדי שלא יתגלה מקום מחבואם.

בטעות טראגית, אחד הכדורים עף לכיוונה של אם המשפחה, מרת איטה ששונקין, וכעבור יום (בט"ו [[מנחם אב]] תש"ו) היא נפטרה מפצעיה{{הערה|סיפור פטירת מרת איטה ששונקין, על פי הספר [[גבורה יהודית במלכות הרשע]].}}.

כעת, לאחר הבריחה, נותר יתום מאב ומאם, והוא אומץ על ידי סבו וסבתו [[נחום שמריה ששונקין|נחום שמריהו]] ומלכה ששונקין, וגדל אצלם כבן.

בשנת [[תש"י]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ונכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]], ובהמשך, בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

בערב [[חג הפסח]] [[תש"כ]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה יחד עם חברו לספסל הלימודים ר' [[אברהם דונין]]. כאשר פג תוקף אשרת השהיה שלהם, קיבלו השניים אישור מהרבי להישאר תקופת זמן נוספת, ובסיומה, הורה להם [[הרבי]] לחזור לארץ על מנת שלא לנעול את הדלת בפני בחורים אחרים, כאשר השלטונות בישראל יראו שהבחורים שנוסעים לא עומדים בהבטחותיהם.

בדרכם חזור, נסעו באניה, והרבי הטיל על כל אחד מהשלושה לשהות בחניית הביניים במדינה אחרת ולהפיץ בה חסידות, כשעל הרב ששונקין הוטל לעצור ב[[אנגליה]].

עם חזרתו לארץ, חזר כתלמיד מן המנין בישיבה בלוד, והתמנה שם למנהל ארגון [[את"ה]]{{הערה|בשנת [[תשכ"א]] קיבל יחד עם חבריו לניהול את"ה מכתב מהרבי, המורה להם להניח את כל העסקנויות בצד, ולהשקיע את מרצם בלימוד התורה. לאחר שקיבלו עליהם את שמירת הסדרים, התיר להם הרבי לשוב לעסקנות.}}.

כאשר החל להתעניין בשידוכים, הרבי היה מעורב בתהליך השידוך ולפני שנתן את ברכתו לשידוך, התבטא עליו ביחידות בפני המשודכת: "זהו בחור עם מעלות רבות"{{הערה|בשפת המקור: "דאס איז א בחור מיט א סאך מעלות".}}.

ב[[חודש תמוז]] [[תשכ"ב]] התקיימה חתונתו עם מרת שרה רבקה, בתו של הרב [[שלום פוזנר]] מ[[פיטסבורג]] שב[[פנסליבניה]]. למרות שבאותה תקופה הרבי כבר לא נהג ל[[מסדר קידושין|סדר חופה וקידושין]], ולמרות שבני הזוג לא ביקשו הרבי מיוזמתו אמר לאבי הכלה שהוא יסדר את הקידושין והם היו אחד מהזוגות האחרונים שזכו שהרבי ישתתף בחופתם ויקדש אותם.

מתוך התחשבות במשפחת הכלה, נערכה החופה בצהריים בחצר [[770]], לאחר החופה נכנסו בני המשפחה הקרובה לאחד הבתים בשכונה וטעמו מעט מאפים ואמרו '[[לחיים]]', ולאחר מכן עלו על מטוס והמשיכו את שמחת החתונה בפיטסבורג.

לאחר חתונתם נסעו בני הזוג ב[[שליחות]] [[הרבי]] לארץ הקודש, והתיישבו תחילה ב[[קריית גת]] ולאחר תקופה עברו להתגורר ב[[אביטל]] שבחבל תענך, שם הצטרפו לצוות בית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] שהוקם במקום.

הפעילות לא התצמצמה לבית הספר בלבד, ומורי בית הספר פעלו בהפצת יהדות בשליחות הרבי בכל אזור הסביבה. פעילות זו הייתה הפעילות החב"דית הממוסדת הראשונה באיזור הצפון, ואלו שדיווחו על פעולותיהם לרבי, זכו לקבל מענות מפורטים ומעודדים על מעשיהם.

בהשפעת בית הספר, התגבשה ב[[אביטל]] קהילה חב"דית סביב מנהל בית הספר הרב [[יצחק ידגר]], והרב ששונקין מונה ל[[משפיע]] הקהילה.

עם פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] התגייס ל[[צה"ל]], שירת בחיל השריון, והוצב יחד עם חברי הפלוגה שלו בתעלת סואץ.

במשך שנים רבות עבד כטכנאי בבזק, ובזכותו התקיימו שידורים מ[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי גם באזור הצפון, וזאת למרות שבקהילות אחרות גדולות הרבה יותר לא יכלו להרשות לעצמם את העלות הכספית הכרוכה בכך, הוא הצליח לסדר את השידור על הצד הטוב ביותר.

עם הקמת המחלקה לחוזרים בתשובה דוברי רוסית ב[[ישיבת חב"ד מגדל העמק]], מונה הרב ששונקין ל[[משפיע]] ראשי, והיה אחד הדמויות החשובות והמשפיעות בישיבה.

===נס הצלת בנו נחומי מפיגוע===

בשנת [[תשנ"ד]] בוצע נסיון פיגוע שמטרתו המקורית הייתה לפגוע חס ושלום ברבי עצמו, אך המחבל טעה בזיהוי הרכב, וירה בטעות על רכב הליווי של הרבי בו היה נוכח גם בנו של הרב ששונקין, נחומי, שבניסים רבים הצליח להינצל מהקליע שחדר למוחו ולחזור לתפקוד רגיל כאחד האדם{{הערה|ראה גם [[ארי הלברשטם]]}}.

בשנת [[תשע"ד]] הצטרף לפרוייקט '[[עשה לך רב]]' של ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]].

נלב”ע ביום רביעי ו' לחודש כסלו ה'תשפ"ג לאחר שנאבק בגבורה במחלה האיומה ל”ע, והוא בגיל 84.