עריכת הדף "אברהם זלצמן" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], הרב זלצמן, ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]
נולד ב[[סמרגון]] ב[[א' חשון|ראש חודש חשון]] [[תר"ס]] לאביו ר' [[דובער זלצמן]] ול מרת שיינא. משפחתו הייתה מרובת ילדים, והיו לו עוד עשרה אחים.

בעקבות השפעתו של ה[[שד"ר]] ר' [[טוביה שקולניק]] נשלח ללמוד בגיל אחת עשרה בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובמהלך שנות לימודיו בישיבה זכה לישון במשך תקופה מסויימת בביתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].

כשהגיע לגיל נישואין, התחתן בשנת [[תרפ"ה]] עם ברכה אחותו הצעירה של ה[[משפיע]] ר' [[אברהם ברוך פבזנר]] מ[[מינסק]], וכאשר שאלו את [[אדמו"ר הריי"צ]] על השידוך, התבטא עליו אדמו"ר הריי"צ: "אברהם'ל סמארגאנער? נו.. ער איז דאך א פנימי"! [= אברהם מסמרגון? נו... הרי הוא פנימי!].

לאחר חתונתו נודע לו על [[עיירה]] ב[[סיביר]] שהשוחט נפטר ואין להם אפשרות לשחוט עופות, ולשם כך נסע ללמוד את מלאכת השחיטה אצל גיסו [[ברוך דוכמן]], ובדרכו ל[[עיירה]] צ'רפובץ נכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הריי"צ, שהורה לו לקבל 'קבלה' לשחיטה הן מהרב החסידי של לנינגרד הרב [[שמעון לזרוב]] והן מהרב דוד טעביל קצנבלויגן, רבה ה'מתנגד' של העיר{{הערה|אף שבאותה תקופה נחלק על אדמו"ר הריי"צ בקשר לאסיפת הרבנים, אך אדמו"ר הריי"צ אמר שיש לקבל ממנו 'קבלה' היות שהוא יהודי ירא שמים.}}, וכן בירך אותו לזרע של קיימא.

בעקבות רדיפות ה[[ק.ג.ב.]] נאלץ להימלט ל[[חרקוב]] שבאוקראינה, וניהל שם מסעדה כשרה.

בשנת [[תרצ"א]] ערך הסבת מקצוע לצלם, ובשנת [[תש"א]] ברח עם משפחתו ל[[סמרקנד]] בעקבות פלישת הגרמנים ל[[רוסיה]] ב[[מלחמת העולם השנייה]].

===בארץ הקודש===
כחצי שנה לאחר פטירת רעייתו מרת ברכה, הצליח לצאת בחורף של שנת [[תשכ"ח]] מברית המועצות, והתיישב יחד עם בתו ומשפחתה ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשכ"ט]] הגיע לרבי בפעם הראשונה.

עם הקמתה של [[נחלת הר חב"ד]] בקריית מלאכי ביוזמת הרבי, היה מראשוני החסידים שעברו להתגורר בשכונה, ומונה כמנהל ה[[כולל אברכים]].

בארץ, התחתן בשנית עם מרת איידעלע, שהייתה ניצולת [[שואה]] ושימשה עד לחתונתם כבלנית במקווה טהרה בלוד.

במקביל לתפקידו כראש הכולל, התמסר לטובת תושבי השכונה ולהסתדרותם של המתיישבים החדשים, ייסד קופת גמילות חסדים מהמשכורת שקיבל כמנהל הכולל, ונמנה על זקני חסידי חב"ד בשכונה ומדמויות ההוד שפעלו בה.

על אף נסיונות שונים להחליפו, שימש בהוראת הרבי כראש הכולל עד לפטירתו ב[[י"ד שבט]] [[תשמ"ד|תשד"מ]] ונטמן על פי בקשתו ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], ועל מצבתו נחרת הכיתוב: "פה נטמן אברהם זלצמן, שזכה ללמוד בליובאוויטש", על פי בקשתו שלא יוסיפו שום כיתוב אחר למצבה.