עריכת הדף "אברהם אבא פרסון" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בעיירה [[קריסלבה]] ב[[לטביה]] במשפחת נגידים מחסידי [[הרבי האמצעי]] והרבי [[הצמח צדק]].

בילדותו למד אצל [[מלמדים]] מהחסידים הזקנים בעירו קריסלבה ובערים [[דינבורג]] ו[[פולוצק]]. הוא למד בשקידה, ואהב סדר. כבר בגיל צעיר היה בקי בעל פה באותיות ה[[תנ"ך]], [[ששה סדרי משנה]] וה[[תניא]].

התעניין מאוד ב[[סיפורי חסידים]] והיה זוכרם היטב. כשהיה חוזר על הסיפורים היה מתאר באריכות את אופי הזמן, המקום ומהות האנשים שמהם קבל את הספור.

ר' אברהם אבא השתדך עם נכדתו של ר' [[זאב וילנקר]]{{הערה|אחיו של החסיד הנודע ר' [[משה ווילנקר]].}}, מחסידיו הגדולים של [[אדמו"ר הזקן]].

לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביקש ממנו בנו אדמו"ר רבי [[חיים שניאור זלמן מליאדי]] להתעסק בגביית [[דמי מעמד]] בעיר מולדתו קריסלבה.

בשנים הראשונות לאחר נשואיו היה סמוך על שולחן חותנו, בלי דאגות [[פרנסה]]. לאחר מכן עבר לעיר [[ויטבסק]], ובשנת [[תרל"ט]] עבר ל[[מוסקבה]].

[[הרבי מהר"ש]] סידר לו עבודת מנהל חשבונות במסחר עצים ביער אצל אחד מ[[חסיד]]יו, ועבד בזה כעשר שנים. הוא עבד בימים ואת הלילות, במיוחד לילות החורף הארוכים הקדיש ללימוד [[דא"ח]] ובמשך תקופה זו הספיק ללמוד את כל ספרי הדא"ח הנדפסים בימיו{{הערה|רשימות דברים (חיטריק) עמ' 262 ששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] באחרון של פסח [[תרפ"ג]].}}.
לאחר מכן התעסק בייצור מסחר וייצוא [[שמן]] חמניות לגרמניה. הייתה לו מזוודה מיוחדת מלאה רצועות [[תפילין]] שונות, ציציות ועוד דברים שבקדושה, כך שאם [[ציצית]] או רצועה לא נראתה לו טובה או מספיק שחורה, מיד החליף אותה באחרת טובה ממנה{{הערה|רשימות דברים (חיטריק) עמ' 262.}}.

הוא סיפר לרבי הרש"ב כי הרבי הצמח צדק אמר לו ב[[יחידות]] הראשונה: למד [[משניות]] בעל פה, משנה הוא נשמה, על ידי אמירת משניות בעל פה הנשמה מאירה את הגוף, שהגוף נעשה מואר". והוא אכן "היה בקי בשתא סדרי משנה ובתניא באופן נפלא", ו"הי' חוזר בעל פה עם כל הגרסאות שונות". הוא בחן את [[הרבי הריי"צ]] בילדותו במשניות בעל פה, ופעם אחת (ביוזמת הרבי הרש"ב) עשה אתו תחרות מי יחזור משניות סדר זרעים בעל פה יותר מהר (לרבי הריי"צ לקח 58 דקות, ולאברהם אבא 1:10){{הערה|לקו"ד ח"ד עמ' תרפ ואילך. רשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] משנת תרנ"ג, ספר השיחות תר"פ-[[תרצ"א]] עמ' 278.}}.

הרבי המהר"ש הזמינו לחתונת בנו הצעיר הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]] שהתקיימה ב[[י"ד סיוון]] [[תרמ"ב]] בליובאוויטש.

[[הרבי הרש"ב]] כתב עליו{{הערה|אג"ק ח"א אגרת לז.}}: "יקרת ערך ידידינו הרא"פ שי', אשר אנשים כאלה מעטים המה אצלינו, הן במילי דשמיא לו חוש טוב מאוד בדקות דא"ח ועובד אלקים באמת וכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נ"ע חיבב אותו ב[[אהבה]] וחיבה יתירה. ובמילי דעלמא [בשעה שהי'] במצב [טוב] פעל ועשה הרבה לאנ"ש ועזר לכמה וכמה בגופו ונפשו וממונו כו'".

בשנת [[תרנ"ב]], אז גירשו את היהודים מהעיר, עבר ל[[ורשה]] למשך כשנתיים, ובשנת [[תרנ"ה]] עבר לקעניגסברג{{הערה|עיר נמל ברוסיה, לחוף הים הבלטי}}.

פעל בעסקנות הכלל בשליחות הרבי הרש"ב. למשל, בין השנים [[תר"ס]]-[[תרס"ב]], כאשר פורסם שחברת [[יק"א]] עומדת להעביר תקציב של מיליון פרנק לחברת מפיצי השכלה, עבור ייסוד בתי ספר ברוח ה[[השכלה]] ברוסיה, פעל הרבי הרש"ב למנוע את התקציב ולהעבירו לייסוד בתי חרושת ליהודי רוסיה. ר' אברהם אבא היה שלוחו של הרבי לרבנים ועסקנים ברוסיה, ב[[גרמניה]] וב[[פריז]] ובמשך חודשים ארוכים נסע ממקום למקום בשביל פעילות זו{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, חלק ג', אגרת תרלה ובהערה שם.}}.