עריכת הדף "משתמש:לאמטערנעצ'יק/פולמוס קריאת התורה בחול המועד סוכות" (פסקה)

{{בעבודה מתמשכת}}
בקריאת התורה של חול-המועד סוכות מעלים לתורה ארבעה אנשים{{הערה| מגילה כא,א}}, וחייבים לקרוא בקרבנות החג{{הערה|מגילה לא,א}}. (בפרשת פינחס{{הערה|במדבר כט, יז-לד}}), כאשר קרבנותיו של כל יום כתובים בשלושה פסוקים בלבד.

המנהג הנהוג בכל קהילות ישראל באה"ק הוא לקרוא לכל ארבעת העולים את קרבנות היום. כלומר, בא' דחול-המועד קוראים ארבע פעמים את "וביום השני". כך גם נהגו חסידי חב"ד בעבר, עד שנת תשמ"ט.

בשנת [[תשמ"ט]] אמר [[הרבי שליט"א|הרבי]] שיחה שממנה הובן כי דעתו היא שיש לקרוא באה"ק באופן אחר, דהיינו שביום א' דחוה"מ יקראו לעולה הראשון "וביום השני"; לעולה השני – "וביום השלישי"; לעולה השלישי – "וביום הרביעי"; ולעולה הרביעי – שוב "וביום השני".

בעקבות אותה שיחה התעוררה שאלה כיצד יש לנהוג למעשה באה"ק. בהרבה מקהילות חב"ד שינו את המנהג והחלו לקרוא כפי שהשתמע מדברי הרבי. לעומת זאת, היו קהילות שנשארו עם המנהג שהיה קיים בעבר.

ב.

להבנת הנושא נקדים את הרקע לחילוקי הדעות בסוגיא זו.

הגמרא{{הערה|סוכה נה,א}} והראשונים דנים בשאלה לעניין חו"ל, שם יש גם "ספיקא דיומא". למשל, ביום הראשון של חול-המועד בחו"ל יש ספק אם זה היום השני של החג או השלישי. להלכה{{הערה|טור ושו"ע או"ח סי' תרס"ג}} הובאו שתי שיטות:

לפי הבית-יוסף, ביום זה קורא הראשון – "וביום השני", השני והשלישי – "וביום השלישי", והרביעי – בחובת היום: "וביום השני... וביום השלישי". לדעה זו אין ממשיכים לקרוא גם "ביום הרביעי", כי זה כבר אינו מעניינו של יום כלל.

לפי הרמ"א, הראשון קורא – "וביום השני", השני – "וביום השלישי", השלישי – "וביום הרביעי", והרביעי – בחובת היום: "וביום השני... וביום השלישי". לדעת הרמ"א מעדיפים לקרוא קרבן שאינו מעניינו של יום כלל ("וביום הרביעי"), ובלבד שלא יצטרכו לחזור ולקרוא פרשה פעם נוספת.

בסוף העניין הוסיף הבית יוסף על הטור: "ובארץ ישראל שאין 'ספיקא דיומא', אין קורין בכל יום כי אם פרשת היום בלבד, כי ביום השני שהוא ראשון לחול המועד קורא כהן פרשת "וביום השני", והשלושה העולים אחריו חוזרים וקורין אותה פרשה עצמה, ועל דרך זה בכל יום משאר הימים", וכן כתב בשולחן-ערוך.

הרמ"א על אתר לא הגיה מאומה על הדברים הללו. ויש להסתפק בדבר אם נהג כך מפני שהוא מסכים להם, או מפני שסמך על כך שהקורא יבין שהמחלוקת שביניהם תקפה גם לגבי ארץ-ישראל.

רבו של הבית-יוסף, מהר"י בי-רב{{הערה|בחיבורו 'בית יעקב' על הרמב"ם הל' תפילה פי"ג הי"ג (יצא לאור לראשונה מכתב-יד ברמב"ם הוצאת 'פרדס', ת"א תשט"ז)}}, כתב שלפי הדעה הזאת (שהביא הרמ"א) שלושת העולים הראשונים אינם חייבים לקרוא בפרשת היום גם בארץ-ישראל, וכן כתב רבינו הצמח-צדק{{הערה|ב'פסקי דינים' שלו, ב'חידושים על הרמב"ם' הנ"ל (עמ' 686)}} בתגובה לדברי הבית-יוסף הללו. ואכן הביא שם{{הערה|בשם כנסת הגדולה לסי' תרס"ג, משו"ת מהרלב"ח (שהיה אז רבה של ירושלים) סי' מט}}, שבזמן הבית-יוסף, לא נהגו בעיה"ק ירושלים לקרוא כפי דעתו. וכן כתב בביכורי יעקב{{הערה|לבעל ה'ערוך לנר', בסימן הנ"ל ס"ק ב}}, שלדעת הרמ"א "גם בני ארץ-ישראל היה להם לנהוג כן, שיקרא כהן - "וביום השני", לוי – "וביום השלישי", ישראל – "וביום הרביעי", והרביעי – "וביום השני"".

ובהמשך תמה, מדוע האשכנזים שנהגו בחו"ל כדעת הרמ"א, ועלו לארץ-ישראל, אינם ממשיכים לנהוג כדעה זו גם בארץ-ישראל?{{הערה|ומיישב בדוחק: "ואפשר שרק בחו"ל, שכל יום ספק הוא, דוחין לקרוא דבר חדש, אבל בא"י ש[קריאת היום, כמו "ביום השני"] ודאי הוא - אין דוחין ודאי לקרוא דבר חדש"}}.

נוסיף ונאמר:

בשלמא על ה'פרושים' תלמידי הגר"א שעלו לאה"ק אין לתמוה שנהגו כהבית-יוסף, שהרי הגר"א{{הערה| בביאוריו לשו"ע, בסי' תרס"ג ס"ק ג ובסי' תרפ"ד ס"ק ג}} מביא ראיה מן התוספתא{{הערה|מגילה פ"ג ה"ג}} כדעה זו, ולכן הם נוהגים הן בחנוכה (ראה בסעיף הבא) והן בסוכות כהבית-יוסף; אבל יש לתמוה על החסידים שעלו לאה"ק (עוד בדורות שלפניו) ונהגו כקבוצה עצמאית לכל דבר, מדוע נהגו הם, ושאר האשכנזים כולם מאז ועד היום, ללא יוצא מן הכלל{{הערה|ראה בלוח 'דבר בעתו' בשני החגים הללו}}, הן בחנוכה והן בסוכות כדעת הבית-יוסף?!

ג.

כשרוצים להבין סוגיא זו, אי-אפשר לדלג על עניין הקריאה בימי חנוכה.

במשנה{{הערה|מגילה ל,ב}} אמרו שבחנוכה קוראים בפרשת הנשיאים{{הערה|בפרשת נשא, במדבר פרק ז}}. ביום השני של חנוכה (וכל הימים שלאחריו), קוראים בתורה לעולה הראשון עד "מלאה קטורת", לשני – עד "זה קרבן נתנאל בן צוער". בקשר לשלישי, יש שתי דעות{{הערה|טור ושו"ע סי' תרפ"ד ונו"כ}}: לפי הבית יוסף – חוזר וקורא את "ביום השני" (כולו), ואילו לפי הרמ"א – ממשיך לקרוא את "ביום השלישי" (כולו), כדי שלא לחזור שוב פסוקים שכבר קראו.

הצמח צדק{{הערה|בפסקי-דינים הנ"ל בהערה 7}}, כמו גם הגר"א{{הערה|בביאוריו לסימן תרפ"ד ס"ק ג}}, אומרים ששתי המחלוקות – אחת הן.

ומעניין לדעת:

* שלא כמו בסוכות - לא מוזכר בפוסקים שיש הבדל כלשהו בחנוכה בין ארץ-ישראל לחו"ל.

* כמו בסוכות – למעשה כל הקהילות האשכנזיות באה"ק{{הערה|מלבד חסידי חב"ד, כדלהלן}} נוהגות בחנוכה כדעת הבית-יוסף.

בספר המנהגים-חב"ד, מנהגי חנוכה, נאמר בנידון: "קריאת התורה – כמו שכתוב בסידור לאוואוט{{הערה|הכוונה לסידור 'תורה אור' שנערך ונדפס לראשונה ע"י הרה"ג הרה"ח וכו' מוהר"ר אברהם דוד לאוואוט (במהדורות האחרונות – יחד עם ספרו 'שער הכולל' על סידור אדמו"ר הזקן), סב-סבו של הרבי. בסידורי אדמוה"ז הראשונים לא הופיע סדר קריאת התורה, ורק בסידור זה וממנו ואילך הופיע הסדר}}. בשבת חנוכה קורין רק נשיא אחד, וכן בראש-חודש{{הערה|וזאת ע"פ שו"ת הצמח צדק (או"ח סי' סח. בעבר נדפסה בשער המילואים ח"א סי' יא), אודות הקריאה למפטיר בשבת חנוכה או לרביעי בראש-חודש שחל בחנוכה, שאין קוראים בקריאות אלו קרבנות של שני ימים (שני-שלישי) כמו שקוראים לדעת הרמ"א בקריאת כל יום רגיל מימי חנוכה, אלא רק קרבנות של אותו היום בלבד, מכיוון שאין בחנוכה דין של "ספיקא דיומא", ומה שקוראים בדרך-כלל קרבנות של שני ימים - זהו רק כדי שלא לחזור ולקרוא שוב פסוקים שקראו כבר, ולכן בקריאות האמורות בשבת וראש-חודש שבחנוכה שמספיקה קריאת אותו היום, אין מוסיפים קריאת יום נוסף (ומביא שכבר בספר מנהגי מהרי"ל -בהוצאת 'מכון ירושלים' עמ' תח - פסק כן בקשר לקריאת ראש-חודש שחל בחנוכה). אך פסיקה זו מקובלת על הכל, והובאה גם במשנה ברורה סי' תרפ"ד ס"ק ו, וגם בשדי-חמד אסיפת דינים מערכת חנוכה אות יא (בהוצאת קה"ת: כרך ו עמ' 2445). וכן משמע מלשון השערי אפרים שער ח סעיפים עד-עה (ובפי' שערי רחמים שם אות מג הביא מהשדי-חמד את דברי הצמח-צדק, אבל לא התייחס לדברי השערי אפרים עצמו), וכן מופיע בלוחות כמו 'דבר בעתו', שאין מחלקים בזה בין א"י וחו"ל}}".

מכיוון שבדרך-כלל מדובר במנהגנו על חו"ל, אין חידוש בדבר שנהוג כדעת הרמ"א, שהרי כך נוהגים שם כל האשכנזים לקהילותיהם. אולם באה"ק נהגו בעבר, וכן הופיע בלוחות הישנים של כולל-חב"ד (כנראה עד שנת [[תשי"ז]]), כמנהג הקבוע אצל כולם, כדעת הבית-יוסף, לקרוא רק את קרבן היום.

לדברי הרב שמעון שי' יעקובוביץ מ[[ירושלים]], היה הוא זה שפנה בשעתו למנהל כולל-חב"ד באה"ק, הרב זליג סלונים ז"ל, שהיה אז המוציא והמביא בכל העניינים, והציע לשנות את ההוראה בלוח שלהם, ולכתוב בו כמנהג חו"ל ע"פ הרמ"א, וככתוב ב'[[סידור תורה אור]]'. הרב סלונים פנה לרבי, ו[[הרבי שליט"א|הרבי]] הסכים על כך (בכתב), וכך נעשה.

לעת-עתה, יש בידינו בנושא זה מכתב מאוחר מזה, מתאריך [[ח' ניסן]] [[תשי"ז]]{{הערה|אג"ק כרך טו עמ' כה}}, ובו נאמר:

"קריאת התורה בימי חנוכה – מנהגנו על-פי מה שכתב בשאלות-ותשובות צמח צדק{{הערה|כמובא לעיל הערה 22, הצמח-צדק פוסק בפשיטות כדעת הרמ"א וכטעמו, ומתייחס רק לדעה זו}}, הועתק בקונטרס 'ברוך שעשה ניסים'. וכן כתב גם הרב רבי ברוך, שיחיה, נאה בלוח כולל חב"ד{{הערה| "ב' דחנוכה קורא לכהן "ביום השני גו', עד "מלאה קטורת". לוי, עד "בן צוער". ישראל, "ביום השלישי גו'". (ועל-דרך-זה כל ימי חנוכה)" – שם בשולי-הגיליון מתוך הלוח}}, שעברתי עליו. ופליאה: מה גרם לספק בהנהגת חב"ד מפורסמת{{הערה|למרות שלא מפורש במכתב שמדובר אודות אה"ק, ברור ששאלה בנדון באה ממקום שלא נהגו כך, דהיינו – ארץ ישראל, כנ"ל שבה כל האשכנזים נוהגים כהבית-יוסף ולא כהרמ"א. וגם הרבי מתכוון לגירסת אה"ק של הלוח, ולא לגירסת חו"ל}}".

נמצא שבנושא קריאת-התורה בחנוכה שינו את הכתוב בלוח כולל-חב"ד בהוראת הרבי, נגד מנהג כל קהילות האשכנזים באה"ק, והרבי התפלא מדוע מסתפקים בזה{{הערה|והעירו מנושא ברכת שהחיינו בברית-מילה, שהאשכנזים באה"ק נוהגים לברכה כמנהג הספרדים, ואילו חסידי חב"ד נוהגים כהרמ"א שלא לברך, והרבי (אג"ק ח"כ עמ' שט, שערי הלכה ומנהג חלק יו"ד עמ' רעז) מסביר ומוכיח, שהמחלוקת בזה היא בין ספרדים לאשכנזים, ואין לזה שייכות לחילוקים שבין א"י וחו"ל}}, וכך נוהגים כל חסידי חב"ד באה"ק מאז במשך כל השנים ללא פקפוק.

לעומת זה, לנושא הקריאה בחול-המועד סוכות היתה התייחסות שונה לחלוטין מצד הרבי.

ד.

גם לאחר השינוי בקריאת-התורה בחנוכה, המשיכו אנ"ש באה"ק לנהוג בחול-המועד סוכות כ"מנהג העולם", כדעת הבית-יוסף. דברי הצמח-צדק שחנוכה וחוהמ"ס הם אותה מחלוקת לא היו ידועים לרוב הציבור, כולל ת"ח (גם כשנאמרה השיחה בתשמ"ט), ואיש לא חשב לשנות את סדר הקריאה בחול המועד סוכות, עד שהעלה זאת הרבי.

וזה נוסח הדברים שאמר הרבי בנדון (קטע משיחת ליל ד' דחג הסוכות (אור לח"י תשרי) תשמ"ט – העתקה מהקלטת):

"...וואס דאס איז דער אויפטו און דער אויסנאם לגבי כל השנה כולה, אפילו אין חג הסוכות עצמו - ניט לגבי שמע"צ נאר אין די שבעת ימי הסוכות - איז בנוגע צו דעם ערשט'ן טאג סוכות אפילו אין ארץ ישראל, אין חו"ל צו די ערשטע צוויי טעג סוכות, לייענט מען מער ניט פון קרבנות פון יום אחד, דערנאך אז ס'קומט דער ערשטער טאג חוה"מ סוכות אין חו"ל, ואפילו אין ארץ ישראל, לייענט מען דעמאלט פון כמה קרבנות פון כמה ימים קרבנות שלהם..."{{הערה|תרגום חופשי: וזהו החידוש והיוצא מן הכלל לגבי כל השנה כולה, אפילו בנוגע לחג הסוכות עצמו – לא לגבי שמע"צ אלא בשבעת ימי הסוכות עצמם – שבנוגע ליום הראשון של סוכות אפילו בארץ ישראל, ובחו"ל בשני הימים הראשונים של סוכות, קוראים לא יותר מאשר קרבנות של יום אחד, אמנם כאשר מגיע יום ראשון של חול המועד סוכות בחו"ל, ואפילו בארץ ישראל, אזי קוראים בו קרבנות של כמה וכמה ימים}}.

וראה זה פלא: השיחה מוקלטת, אבל איננה רשומה ב'הנחות', לא של אידיש ולא של לה"ק, ואף לא בר"ד (=ראשי-דברים, תקציר שהיה מופיע מיד לאחר אמירת השיחה ע"י התמימים). הרה"ח רי"ל שי' גרונר סיפר, שלאחר השיחה פנה לרבי ואמר לו שלמעשה אין נוהגים כך באה"ק, ולכן הורה לו הרבי למסור למניחי ההנחות (בשתי המערכות) להשמיט עניין זה מרשימת השיחה.

מכאן ואילך יובאו המענות ברקע התכתובת המלאה בין הרב נאה והרבי, שנתקבלה מצאצאיו והופיעה רק בחודש טבת תשס"ו, בקובץ 'פרדס חב"ד'{{הערה|גיליון 16, עמ' 33-18}}.

בהמשך, כתב הרב נאה לרבי ביום כ"ב תמוז תש"נ, והודיע שהוא עומד לשנות בלוח כולל-חב"ד ע"פ השיחה, ורק היה לו ספק בפרטים מסויימים. אך הרבי השיב לו ביום ר"ח מנ"א תש"נ:

"הנ"ל - משנה ראשונה30, אחר-כך היו ידיעות שונות מ(מבקרי) ארץ-הקודש{{הערה|אולי הכוונה לרב גרונר, כנ"ל}}.

ולכן, קודם שיפסוק דין ויפרסם{{הערה|את השינוי שביקש לעשות בלוח כולל-חב"ד}}, על-פי ראיותיו ההלכתיות, כדאי שיברר ככל הדרוש ויפרסם בצירוף מראי-מקומות וכיוצא בזה".

שוב – כמו בשיחה עצמה – הרבי אינו מדבר כלל על הפסיקה הנכונה, אלא על מנהג קיים באה"ק, שכל הבירורים טרם הוכיחו את קיומו בדורותינו.

לצערנו, הרב נאה, שהבין שהכוונה לבירור הלכתי, לא פירסם כל בירור של המצב המעשי, ורק כתב לרבי בירור הלכתי בנושא, עם ציון דברי הצמח-צדק בנדון{{הערה|בבירור הלכתי זה הוכיח מכמה מקומות כדעת הרמ"א. בין השאר, דחה את ראיית הגר"א מהתוספתא כדעת הבית-יוסף, בכך שהוכיח ממחזור ויטרי, שהפירוש בתוספתא אינו כדעת הגר"א (אלא שלא הזכיר בדבריו את הגר"א כלל!)}}.

בבירור ההלכתי, שאותו שלח לרבי ביום ט"ו מנ"א תש"נ, הסיק שיש לנהוג כאותה "משנה ראשונה", וביקש שזו תהיה גם ה"משנה האחרונה" של הרבי, וביקש את רשותו לפרסם זאת בלוח.

אך הרבי ענה לו (ביום [[ז' אלול]] [[תש"נ]]): "לא ישנה ממה שנדפס כבר".

{{הערות שוליים}}