עריכת הדף "
ערכאות
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{מפנה|בית משפט|משפט (פירושונים)}} {{בעבודה מתמשכת}} '''ערכאות''' הם בתי דין של גוים או בתי דין שאינם פוסקים על פי דיני תורת ישראל{{הערה|בשו"ע (חושן משפט סימן כ"ו סעיף א')הוסבר שערכאות הינו "מושב קבוע לשרים לדון בו", היינו: בתי הדין שבו נוהגים הגוים לדון דיניהם.}}. == מצווה לדון בבית דין == מצווה מן התורה{{הערה|כפי שעולה ממשמעות הפסוק: (דברים י"ז, ח-יא) "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט . . וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיך בּוֹ: וּבָאתָ . . אל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט".}} לפנות ל[[בית דין]] הדן על פי דיני התורה ולפעול על פי פסקיו והוראותיו{{הערה|שם: "וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְך . . וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת ככל אשר יורוך: עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל".}}. מצווה זו נכללה בספר המצוות להרמב"ם במצווה קע"ד: {{ציטוטון|שצונו לשמוע לבית דין הגדול ולעשות כל מה שיצוו מאיסור והיתר. ואין הבדל בזה בין הדבר שיסברוהו או דבר שיוציאוהו מן ההיקשים שהתורה נדרשת בהן או הדבר שיסכימו עליו שהוא איסור תורה או לפי ענין מן הענינים שיהיה דעתם שהוא ישר ושבו חזוק לתורה הכל אנחנו חייבין לשמוע ולעשות ולעמוד על פיהם לא נעבור ממנו. והוא אמרו יתברך (דברים יז-יא) 'על פי התורה אשר יורוך'. ולשון ספרי כל המצוה (דברים יז-יא) ''אשר יאמרו לך תעשה'' זו מצות עשה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בסוף סנהדרין.}} ממכתביו הרבים של [[הרבי]] מובנת דעתו הקדושה בענייני סכסוכים המצריכים פסיקת דין, שיש לפנות אך ורק ל[[בית דין]] ולא לערכאות. (לדוגמא מאיגרת ששלח [[הרבי]] אל הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] בשנת תשכ"ו{{הערה|צעירי אגודת חב"ד [תשורה ביסטריצקי-אהרונוב] עמ' 99-100}}: '''"ובאם נתעוררות לפעמים אצלכם איזו טענות להמרכז דצעירי אגודת חב"ד שאי אפשר להתפשר בהם – יורם הבי"ד הרבני המרכזי דחב"ד ירושלים ת"ו"'''. כמו כן מובן גם ממכתב נוסף שנשלח בתשל"ז להנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צא"ח בארה"ק]]:{{הערה|(שם)}} '''"...הנה באם אי אפשר שתוכלו לברר ביניכם לעצמיכם את כל פרטי הענינים עד שלא תשאר שום תביעה (...) יופיעו ב' הצדדים בהקדם לפני רבני אנ"ש שי'..."'''). == חומרת דין ערכאות == כתב הרמב"ם שהפונה לבתי דין שאינם פוסקים על פי תורת ישראל - ערכאות - נקרא רשע וכאילו חרף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו. טעם האיסור ללכת לערכאות הינו שנאמר בתורה "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". פירוש המילה 'לפניהם' היא לפני דייני עם ישראל ולא לפני דייני הגויים{{הערה|רמב"ם הלכות סנהדרין וענשים המסורים להם פרק כ"ו הלכה ז' - "כָּל הַדָּן בְּדַיָּנֵי עַכּוּ"ם וּבערכאות שֶׁלָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ דִּינֵיהֶם כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל- הֲרֵי זֶה רָשָׁע וּכְאִלּוּ חֵרֵף וְגִדֵּף וְהֵרִים יָד בְּתוֹרַת משֶׁה רַבֵּנו. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא-א) 'וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם' - לִפְנֵיהֶם וְלֹא לִפְנֵי עַכּוּ"ם, לִפְנֵיהֶם וְלֹא לִפְנֵי הֶדְיוֹטוֹת".}}. עד כדי כך חמורה ההליכה לערכאות - שבמצב בו אין בנמצא דיינים הראויים לדון, ממנים דיינים אחרים אפילו כאלו שאינם ראויים לדון, העיקר שלא יפנו ישראל לערכאות{{הערה|כמו שהובא בקיצוש"ע (סימן קפ"א סעיף י"א): "עֲיָרוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם חֲכָמִים הָרְאוּיִים לִהְיוֹת דַּיָּנִים, מְמַנִּים הַטּוֹבִים וְהַחֲכָמִים שֶׁבָּהֶם לְדַעַת אַנְשֵׁי הָעִיר, וְהֵם יָדוּנוּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְדַיָנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵלְכוּ לִפְנֵי עַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם."}}. לכאורה{{הערה|ראה פיסקה מתי מותר לפנות לערכאות}}, באף צורה אין היתר לפנות לערכאות, גם אם דנים בהם בדיני ישראל{{הערה|אנציקלופדיה תלמודית חלק ה עמ' של"ג – ערך גוי)}}. חלק מהאיסור הוא לדון בערכאות כשהדיינים הינם נכריים, אפילו אם באותם הערכאות פוסקים על פי דיני התורה{{הערה|כפי שהובא בקיצוש"ע: (סימן קפ"א סעיף ב') "...אִם אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִתְפַּשֵׁר בְּטוֹב (-בעלי הדין), וּמֻכְרָחִים לָבוֹא בַּמִּשְׁפָּט, יָבוֹאוּ לִפְנֵי בֵית דִּין יִשְֹרָאֵל. וְאָסוּר לִדּוֹן בִּפְנֵי דַיָנֵי גוֹיִם וּבְעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶם, אֲפִלּוּ בְּדִין שֶׁדָּנִים כְּדִינֵי יִשְֹרָאֵל. וַאֲפִלּוּ נִתְרַצּוּ שְׁנֵי בַעֲלֵי דִינִים לִדּוֹן בִּפְנֵיהֶם, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ נִתְקַשְׁרוּ בְּקִנְיָן עַל זֶה אוֹ שֶׁכָּתְבוּ כֵן בִּשְׁטָר, אֵינוֹ כְלוּם..."}}. == דין אדם הפונה לערכאות == הרמב"ם{{הערה|הלכות ת"ת פרק ו' הלכה י"ד}} מונה את אלו שרשאין בית דין לנדותם ומונה ביניהם גם את הפונה לערכאות{{הערה|כלשונו: "הַמֵּעִיד עַל יִשְׂרָאֵל בּערכאות שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ בְּעֵדוּתוֹ מָמוֹן שֶׁלֹּא כְּדִין יִשְׂרָאֵל, מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם."}}. בשו"ע{{הערה|סימן נ"ג סעיף כ"ה}} בדיני מיהו הראוי להתפלל כשליח ציבור נכתב: "אֵין מְסַלְּקִין חַזָּן מֵאֻמָּנוּתוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן נִמְצָא בּוֹ פְּסוּל" וכותב על כך הבאר היטב:{{הערה|שם}} "מי שהלך בערכאות של גוים אין ראוי להיות ש"ץ בראש השנה ויום כיפור אא"כ עשה תשובה". בזוהר{{הערה|פרשת פקודי דף רנ"ז ע"א}} מוסבר שהטעם הפנימי לכך שאין פונים לערכאות הגוים הוא מכיוון שלגוים אין חלק באמונתנו. וחומרתו של הפונה לערכאות גדולה ביותר (תרגום): " זֶהוּ חוֹטֵא, שֶׁגּוֹרֵעַ סוֹד הָאֱמוּנָה, וּמַסְטֶה עַצְמוֹ לְאוֹתוֹ צַד שֶׁאֵין בּוֹ דִּין בְּלִי זְכוּת"{{הערה|1="וְדָא אִיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִית לוֹן דִּינָא בִּזְכוּתָא. אֲבָל שְׁאַר עַמִּין, לָא אִית לוֹן דִּינָא בִּזְכוּתָא, וְעַל דָּא אָסִיר לָן, לְסַדְּרָא דִּינִין דִּילָן בְּעַרְכָּאֵי דְּעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּהָא לֵית לוֹן חוּלָקָא בִּסְטָר מְהֵימְנוּתָא דִּילָן. דִּכְתִיב, (תהלים קמז) לָא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם. וּמִסִּטְרָא דְּיִשְׂרָאֵל כָּל מַאן דְּדָאִין דִּינָא, וְלָא אַכְלִיל בֵּיהּ זְכוּת, דָּא אִיהוּ חָטֵי, דְּקָא גָּרַע רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְאַסְטֵי גַּרְמֵיהּ לְהַהוּא סִטְרָא, דְּאִית בֵּיהּ דִּינָא בְּלָא זְכוּת." תרגום: וְזְהִוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דִּין בִּזְכוּת. אֲבָל לִשְׁאָר הָעַמִּים אֵין לָהֶם דִּין בִּזְכוּת, וְעַל כֵּן אָסוּר לָנוּ לְסַדֵּר דִּינִים שֶׁלָּנוּ בערכאות שֶׁל עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהֶם חֵלֶק בְּצַד הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁכָּתוּב (תהלים קמז) לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם. וּמִצַּד שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כָּל מִי שֶׁדָּן דִּין וְלֹא הִכְלִיל בּוֹ זְכוּת (=היינו שלא דן בדיני ישראל) - זֶהוּ חוֹטֵא, שֶׁגּוֹרֵעַ סוֹד הָאֱמוּנָה, וּמַסְטֶה עַצְמוֹ לְאוֹתוֹ צַד שֶׁאֵין בּוֹ דִּין בְּלִי זְכוּת.}}. == מקרים בהם מותר לפנות לערכאות == הרמב"ם{{הערה|הלכות סנהדרין וענשים המסורים להם פרק כ"ו הלכה ז'}} קובע כלל ברור בדין זה ואומר שאם שלטון הגויים הוא השולט במקום – "יד העכו"ם תקיפה" – ובעל הדין אלים ואינו יכול לגבות חובו ממנו בבית דין, יכול הוא -ברשות בי"ד כמובן - לפנות לערכאות{{הערה|"הָיְתָה יַד הָעַכּוּ"ם תַּקִּיפָה וּבַעַל דִּינוֹ אַלָּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ בְּדַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל - יִתְבָּעֶנּוּ לְדַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה. אִם לֹא רָצָה לָבוֹא - נוֹטֵל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין וּמַצִּיל בדיני עכו"ם מִיַּד בַּעַל דִּינוֹ".}}. ישנה אפשרות נוספת, לכתוב הרשאה בין בעלי דין לפני ביצוע עסקה שיש לכל אחד מהם אישור לפנות בין לבי"ד ובין לערכאות במקרה של טענה על הצד השני. דין זה אפשרי מכיוון שיתכנו מקרים שבהם הבעל דין הינו אלם שלא ניתן להוציא ממנו ממון על ידי בי"ד כי אם על ידי ערכאות בלבד{{הערה|אנציקלופדיה תלמודית חלק יא עמ' לה – ערך הרשאה}}. וכן כותב הרבי שליט"א{{הערה|השמטות מאיגרות קודש א-י, אגרת ג'כו}} במענה לאחד שערך דין עם אלם בעניין מסוים: "...יש לקבוע בזה עניינים שאין לוותר בהם (...) ומובן שיהי' זה בכתב ובאופן שיש לזה תוקף בערכאות ולא רק בבתי דיני ישראל – מתאים להנהגת הנ"ל." מסקנת הדברים: במקרים בהם אין אפשרות לגבות חוב בבית דין, ניתן לפנות לערכאות - ברשות בית דין בלבד- שבדיניהם יגבה את חובו, כפי שהורו הבית דין. כל זאת מותר מכיוון שלערכאות בדרך כלל ניתן כוח פעולה חזק יותר מאשר ישנו לבית הדין. == סוגי ערכאות == * ערכאות גוים שפוסקים בהם כפי דיני הגוים. * ערכאות גוים שפוסקים בהם כפי דיני התורה. * ערכאות ישראל שפוסקים בהם כפי דיני הגויים. כל אלו דינם כערכאות לכל דבר בנוגע להלכה ואסור לפנות אליהם. * '''ערכאות שבסוריא''' - דיינים שאינם יודעים דין תורה, הממונים על ידי כאלו שאינם בני תורה. ואפילו שמוחזק שאינם פוסקים נכון כהלכה ופסקי אותו בי"ד אינם פסקים– לא פוסלים את היוצא מבי"ד זה, מכיוון שהם נמצאים במקומות בהם אין בני תורה וכל בני אותו המקום קיבלו את בי"ד זה על עצמם. דעה אחרת מפרשת שערכאות שבסוריא הינם בתי דין של יושבי קרנות, שבכל שלשה מהם מן הסתם אי אפשר שלא יהיה אחד מהם כשר לדון{{הערה|אנציקלופדיה תלמודית חלק יא עמ' תרצא – ערך זבל"א}}. == גדר יד עכו"ם תקיפה בדיני ערכאות == בדיני ערכאות מובא רבות הדין "יד עכו"ם תקיפה". פירושו הוא ששלטון הגוים הוא השולט בארץ או במקום בו נערך הדין, שבו דייני הגוים אינם פוסקים על פי תורת ישראל. ומכיוון שבאותו המקום הגוים שולטים, הכוח החזק הוא דיני הגוים. לכן כאשר ישנו נתבע המסרב לציית לבית הדין, יכולים בית הדין להתיר לתובע לפנות לערכאות – אך ורק אם דיניהם פוסקים במקרה זה על פי דין תורה. כלל זה אינו שייך רק אם יד עכו"ם תקיפה, אלא גם אם אפילו כשיד ישראל תקיפה אך דין השלטון אינו פוסק על פי דיני התורה רח"ל – דין משפטי השלטון הינו אותו דין כשיד עכו"ם תקיפה{{הערה|לצערנו בתי המשפט בישראל כיום הינם בגדר ערכאות אפילו אם הינם פוסקים לפעמים כמו דיני התורה.}}. ==לקריאה נוספת== *מנחם מענדל ברונפמן, '''ואלה המשפטים''', דעת הרבי על הטמעת חוקי התורה בתוך מערכת החוקים של בית המשפט, שבועון כפר חב"ד גליון 1997 עמוד 55 {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מצוות]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:Border-radius
(
עריכה
)
תבנית:בעבודה מתמשכת
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:מפנה
(
עריכה
)
תבנית:ציטוטון
(
עריכה
)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
תבנית:תיבה
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף