עריכת הדף "
הלל
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{פירוש נוסף|נוכחי=הוספה לתפילה בימי חג ומועד|אחר=פירוש אחר|ראו=[[הלל (פירושונים)]]}} '''הלל''' הוא קובצת מזמורים הנאמרים כשבח והלל בעת שמחה ומועדים. באופן כללי פרקי התהלים המכונים הלל הם הפרקים מקי"ג עד קי"ח, הלל זה מכונה גם '''הלל מצרי'''{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=56&format=pdf ברכות נו, א] וברש"י שם.}}. נוסף לכך קיימים גם '''הלל הגדול''', ולעיתים גם [[פסוקי דזמרה]] מכונים בשם הלל. תפילת הלל נאמרת בימי חג ומועד ונוהגים לאומרה כהמשך לתפילת שחרית אחרי [[תפילת שמונה עשרה]], בתוספת [[ברכה]] בהתחלה ובסוף. ==מקורו== לפי שיטה אחת בחז"ל מקורם של מזמורי ההלל הם בשירתם של [[משה רבנו]] ו[[בני ישראל]] על הים לאחרי נס [[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=דעת רבי אלעזר, [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=117&format=pdf פסחים קיז, א].}}. לשיטה אחרת מקורו בזמן [[יהושע]] בעת כיבוש הארץ מידי הכנעניים{{הערה|שיטת רבי יהודה, פסחים שם.}} לשיטה אחרת מקורו אצל [[ברק]] ו[[דבורה הנביאה]]{{הערה|שיטת רבי אלעזר המודעי, פסחים שם.}}. לשיטות אלו נוסח הלל קדם ל[[דוד המלך]] אלא שהוא שבצם בתהלים או שהם אמרו בנוסח שלהם ודוד המלך תיקן נוסח אחיד. אולם לשיטות אחרות בחז"ל דוד המלך הוא הראשון שאמר מזמורים אלו, אלא שאמירתם כהלל נאמרו על ידי הבאים אחריו, או על ידי [[חזקיה]] כשנלחם נגד [[סנחריב]]{{הערה|שיטת רבי אלעזר בן עזריה, פסחים שם.}} או על ידי [[חנניה מישאל ועזריה]]{{הערה|רבי עקיבא, פסחים שם.}} או על יד [[מרדכי]] ו[[אסתר]]{{הערה|רבי יוסי הגלילי.}} ולשיטת חכמים "נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל... על כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן". ==אמירת ההלל== עוד קודם קביעת נוסח ה[[תפילה]] על ידי [[חז"ל]], נאמרו פרקי ההלל ב[[בית המקדש]] בזמן הקרבת [[קרבן פסח|קרבן הפסח]], אך ללא ברכה לפניו ולאחריו. בהמשך, כזכר לכך, נקבעה אמירתו כחלק מנוסח [[הגדה של פסח]]{{הערה|אך אין מברכים עליו היות ולא אומרים אותו בהמשך אחד, אלא חלק קודם הסעודה כחלק מ'מגיד' וחלק בסיומו של [[ליל הסדר]].}}. כאשר תקנו חז"ל את נוסח התפילה, קבעו לומר את ההלל ב[[תפילת שחרית]] של ימי המועדים: היום הראשון של [[חג הפסח]], [[שבועות]], ימי [[חג הסוכות]] ו[[שמיני עצרת]] ובשמונת ימי [[חנוכה]]. בימים אלו תקנו חז"ל לגמור את ההלל, מבלי לדלג על חלק מהפרקים. בשונה ממנהג ארץ ישראל בתקופת התנאים{{הערה|כפי שמשמע מלשון התוספתא בסוכה (ג, ב), תלמוד ירושלמי מסכת סוכה פרק ד' הלכה ה', מסכת סופרים פרק כ' הלכה ט', ועוד.}}, נקבע המנהג בבבל לקרוא את ההלל גם ב[[ראש חודש]], אך לדלג על שני חצאי פרקים באמצעו{{הערה|ב[[מסכת תענית]] (כח, ב) מסופר שרב הגיע לבבל וראה שהם קוראים את ההלל בראש חודש וחשב להפסיקם, היות ואין חיוב לומר הלל ביום זה, אלא שכאשר ראה כיצד הם מדלגים על קטעים ממנו - החליט שלא להפסיקם.}}. בנוסף, גם בכל ימי חג הפסח מלבד יומו הראשון קוראים את ההלל בדילוג{{הערה|במסכת ערכין (י, א) נכתב שהטעם הוא מכיון שזהו חג אחד ארוך שמקריבים בו אותו קרבן, ולכן לא אומרים בשאר הימים הלל נפרד, ובמדרש מופיע טעם נוסף, היות וב[[שביעי של פסח]] נהרגו המצרים בים סוף, ולכן אין לשמוח, בהתאם לנאמר "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?".}}. ב[[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]] אין אומרים הלל כלל, משום שהם ימי דין{{הערה|במסכת ערכין (י, ב).}}, וכן אין אומרים הלל ב[[פורים]]{{הערה|נאמרו לכם מספר טעמים: א. היות והנס לא נעשה בארץ ישראל. ב. הישועה לא הייתה שלמה, "אכתי עבדי אחשורוש אנן". ג. קריאת [[מגילת אסתר]] מהווה תחליף לאמירת ההלל.}}. ==חיובו וברכותיו== בספרי הפוסקים מופיעה מחלוקת נרחבת אם אמירת ההלל היא [[מצווה מדאורייתא]] או [[מצווה דרבנן]]{{הערה|בכללות, ישנם ארבע שיטות: א. לפי [[הרמב"ם]], כל הלל הוא מדרבנן. ב. לפי ספר [[הלכות גדולות]] ורבי דניאל הבבלי, כל הלל הוא מדאורייתא. ג. לפי [[הרמב"ן]] ההלל בימים טובים הוא מדאורייתא ואילו ההלל בחנוכה הוא מדרבנן (סהמ"צ שורש א'). ד. לפי [[החתם סופר]] ההלל בימים טובים הוא מדרבנן, וההלל בחנוכה הוא מדאורייתא (בשו"ת יו"ד סי' רל"ג).}}. ==בתורת החסידות== {{פסקה חסרה}} ==מנהגי חב"ד== {{ציטוט|תוכן=נוהגים אשר היחיד מברך - בהלל - תחלה וסוף גם בימים שאין גומרים בהם את ההלל. הנוסח שאומרים הוא: יהללוך ה"א [ה' אלוקינו] כל מעשיך, בהשמטת תיבת "על". כל התפילין מניחים קודם מוסף, אבל השיעורים לומדים אחר סיום כל התפלה.|מקור=[[היום יום]] א' טבת}} ==קישורים חיצוניים== *'''[https://drive.google.com/file/d/1peopmhwK4b1qynlTM8PyS_vmbev4gJn4/view אמירת הלל לפני התפילה]''', קובץ הערות 'לאפשא לה' תות"ל קווינס גליון כ"ו, כ' אב תשפ"ב עמוד 76 {{תפילה}} {{פסח}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:ראש חודש]] [[קטגוריה:פסח]] [[קטגוריה:שבועות]] [[קטגוריה:סוכות]] [[קטגוריה:חנוכה]] [[קטגוריה:תפילה]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:להשלים
(
עריכה
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
עריכה
)
תבנית:פירוש נוסף
(
עריכה
)
תבנית:פסח
(
עריכה
)
תבנית:פסקה חסרה
(
עריכה
)
תבנית:ציטוט
(
עריכה
)
תבנית:קח
(
עריכה
)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
תבנית:קישור אם קיים
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
תבנית:תפילה
(
עריכה
)
תבנית:תת קבוצה
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף