עריכת הדף "הלל מפאריטש"

[[קובץ:פלח הרמון.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ספר 'פלח הרימון']]
רבי '''הלל הלוי מ'פאריטש'''' נולד לאביו ר' מאיר מאליסאוו בשנת [[תקנ"ה]]. הסתלק ביום ה[[שבת]] [[י"א מנחם אב תרכ"ד]] בעיר [[חרסון]].

מילדותו שקד על לימוד ה[[תורה]] ונקרא "העילוי מחומץ", בגיל 13 היה בקי בש"ס ופוסקים, למד ספרי קבלה, התפלל בכוונות האריז"ל, התנהג בפרישות ועסק ב[[תענית|תעניות]] וסיגופים. 

בגיל 13 היה בקי בכל כתבי האריז"ל. נסע לר' [[מרדכי מטשרנוביל]] והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]]. 


== מתקרב לאדמו"ר הזקן ==

כאשר החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו"ר הזקן]] החליט ללמוד וללמד את תורת חסידות חב"ד. 

את אדמו"ר הזקן לא פגש ר' הלל אלא רק שמע את הד קולו <ref>[[ספר השיחות]] [[תרח"צ]] ע' 276. [[אגרות קודש]] [[אדמו"ר שליט"א]] חלק ג' ע' קלב</ref>.

ר' הלל היה חסיד [[טשרנוביל]] עד ששמע על חב"ד, ואז רדף אחרי אדמו"ר הזקן ולא הצליח לתפוס אותו. בסוף החליט לארוב לו מראש תחת המטה באכסניא, ותכנן לקפוץ מתחת המטה ולהקשות לו קושיא חמורה במסכת ערכין – כפי שהיה מקובל אז, בתחלת התקרבות לרבי – ואכן הקדימו תחת המטה, שכב שם וחכה שאדה"ז יכנס. כאשר אדה"ז נכנס, שמע אותו רבי הלל אומר בניגון, כדרכו, אברך שיש לו קושיא ב[[מסכת ערכין]], שקודם יעריך את עצמו. כששמע זאת התעלף על מקומו, ואדה"ז השאירו שם – עשה מה שעשה ונסע משם. רבי הלל התעורר רק אחרי שנסע. כך מסופר שלא זכה לראותו בחייו, והתקשר רק לאדמו"ר האמצעי.

== עם אדמו"ר האמצעי ==

3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של "טוב באמת" ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש [[אלול]] [[תקע"א]] ל[[ליובאוויטש]] אל [[אדמו"ר האמצעי]] ונשאר בסמוך אליו.

משנת [[תקע"ח]] החל לנדוד בישובים קטנים על מנת לאסוף כספים ל[[פדיון שבויים]] ולהחזקת אנשי הצבא היהודים ([[קנטוניסטים]]) ב[[כשרות|מאכל כשר]], בהתאם להוראת אדמו"ר האמצעי. במושובות אליהם היה מגיע בחבל חרסון, אמר בכל מקום חסידות אף לפני היהודים הפשוטים, זאת על פי הוראת אדמו"ר האמצעי "א ציבלע זאל ווערן אבער חסידות וועט מען חזר'ט" (תהיה בצל אך תחזור חסידות), זאת כיון שאף הנשמה מבינה.

התיישב בעיר פאריטש ואנשי קהילת [[באברויסק]] הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב"ד. 

אדמו"ר האמצעי מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו"ר הצמח צדק]]. 

== עם אדמו"ר הצמח צדק ==

רבי [[אברהם דוד לאוואט]] (סב סבו של [[הרבי]]) פעל אצל אדמו"ר הצמח צדק שר' הלל ייסע לערי רוסיה מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב"ד ור' הלל חיבב אותו ביותר.

נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי זקני החסידים והנהגתם תוך השמעת [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים]] בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב האר"י הקדוש "[[אזמר בשבחין (ניגון)|אזמר בשבחין]]". 

רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית הענווה והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים. 

פעל על עצמו שיוכל לשלוט על הקורה עמו, בליל שבת כנהוג אצל רבותינו נשיאנו לישון כיון שזמן זה הוא זמן שינה למעלה, פעל ר' הלל כשיגיע זמן זה הוא ירדם, דוגמא נוספת מנהגו של ר' הלל היה לא לעבור על עגלה על גשר, כשהיו מגיעים לגשר היה ר' הלל מתעורר לבד.

נהג להקפיד ברמה עצומה ובמסירות נפש על כל תג ואות, ואף על חומרות נוספות, לדוגמא לא היה נוסע בכבישים שנבנו על ידי הצאר, כן נהג לצום הרבה.

בערוב ימיו לא נראתה הלבנה לקידוש החודש, הכניס ר' הלל פ"נ לאדמו"ר הצ"צ, וכמענה הבטיח לו הצ"צ שתצא הלבנה, לאחר מכן כשנראתה הלבנה אמר שאינו יודע אם כוחותיו היו עומדים לו בגיל כזה לעמוד במקרה שלא תראה הלבנה.

על חסיד שהתבטא פעם שהוא נוהג בחומרא מסוימת כי הינו תלמיד ר' הלל, אמר אדמו"ר המהר"ש; ר' הלל זיכך את הטבע שלו במשך עשרים ושמונה שנים, גם על חסיד שהתבטא לפני [[הרבי]] כי ר' ניסן נעמנוב דומה לר' הלל, ענה כ"ק אד"ש בפליאה ר' הלל?!

אחד מהפתגמים הידועים אודות ר' הלל, שלאדמו"ר הצמח צדק היו שני חסידים וחצי, כשלהחצי הכוונה לר' הלל שהיה חצי רבי, עם זאת ביטולו לרבי היה ביטול עצום, שהגיע פעם לר' [[אהרן מקארלין]] והלה אמר לפניו חסידות התלהב ר' הלל ואמר, האדון הוא אדון אך לא שלי, והעבד הוא עבד אך לא שלך.

==הסתלקותו==
בשנת [[תרכ"ד]] חל [[תשעה באב]] ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר [[ניקולייב]] והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?'(שלא אסרו עליו לצום) וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר [[חרסון]] היות ונהג שלא לצאת לדרך ב[[יום שישי]]. לפני חצות יום השישי הגיע ל[[חרסון]] וביום ה[[שבת]] [[י"א מנחם אב תרכ"ד]] החזיר את נשמתו לבורא.

ראשי פרקים מתולדותיו כתב הרבי וזה נדפס בריש ספריו - [[פלח הרימון]] על ספרים בראשית ושמות - הוצאת [[קה"ת]].

==ספריו==
*'''אמרי נועם''' - מאמרים על [[ראש השנה]], [[פורים]] ו[[שביעי של פסח]]. נדפס לראשונה בווילנא בשנת [[תרל"ו]] על ידי הרב לוי יצחק שימנוביץ ובפעם השניה בשנת [[תשנ"ה]] ב[[ניו יורק]]. שם הספר הוא בגימטריה: "הרב הגדול הלל הלוי".
*'''ליקוטי ביאורים''': ביאור על הספרים [[קונטרס ההתפעלות]] ו[[נר מצוה ותורה אור]] (שכתב [[דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]).
*'''מאמרי השתטחות'''.
*'''[[פלח הרימון]]''' - על בראשית, שמות, ויקרא ושיר השירים.
== לחניו ==
רבי הלל הלחין קרוב לעשרים [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים]] המצטיינים בעמקותם, אותם נהג לנגן בעת תפילתו ובהזדמנויות אחרות.

== לקריאה נוספת ==

[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56068 כך התגלה מקום קברו] כתבה ב[[שבועון בית משיח]] מאת נתן אברהם.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]