עריכת הדף "ניגון ארבע בבות"

ה[[ניגון]] '''ארבע בבות''' (או "ניגונו של [[אדמו"ר הזקן]]") הוא הניגון היסודי והראשי של [[|חסיד|חסידי חב"ד]] אותו יצר וחיבר אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], אך שיכללו לאחר היותו "[[רבי]]". 

יש בניגון זה עמקות גדולה וכל תנועה ותנועה שלו מכוונת לעניין [[רוחניות|רוחני]] נעלה.

חסידי חב"ד זהירים לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים מיוחדים כמו: ביום אחרון של [[שלושת הרגלים]], [[פורים]], [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], [[חופה]] וכדומה.

אומר [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[שיחה]]: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר ל[[תשובה]] ו[[התקשרות]] וכשמנגנים את הניגון עם טהרת ה[[לב]], אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים".

ארבעת בבותיו של הניגון מכווונים נגד ארבעה עולמות רוחניים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]] שכל אחד מעולמות אלו מכוונים לאות אחת מ[[שם הוי']].

ניגון זה הוא ניגון ראשון ב[[ספר הניגונים]].

[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן]]