עריכת הדף "עשה לך רב"

[[קובץ:עשה לך רב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האמרה "עשה לך רב" מכתב יד עתיק ביותר של המשניות]]
'''עשה לך [[רב]]'''", הוא ציווי על כל אחד ואחת מישראל - מקטן ועד גדול - לקבל עליו ולעשות לו רב. 

== ההוראה במאמר המשנה ==

הוראה זו היא נוסף על הוראת המשנה "איזהו [[חכם]] הלומד מכל אדם", שגם מי שהוא חכם גדול כו', יכול להוסיף וללמוד מאחרים, ועד שיכול ללמוד מכל אדם{{הערת שוליים|ואדרבה: הנהגה זו מוכיחה שהוא בגדר חכם, כדיוק הלשון "איזהו חכם הלומד מכל אדם".}} - צריך להיות גם הענין ד"רב", "עשה לך רב", כלומר, ש"תקבלהו עליך לרב", לסמוך על דבריו. 

על פי הסברו של הרבי<REF>משיחת [[הרבי]] בשבת פרשת דברים משנת [[תשמ"ו]].</REF> "אדם קרוב אצל עצמו" כידוע, ומסיבה זו אינו יכול לסמוך על עצמו כו', ולכן, צריך הוא לעשות לו רב - שיחשיבהו גדול ממנו, ולקיים את דבריו. 

מי שהוא גדול ב[[תורה]] וב[[יראת שמים]] כו', וקשה לו למצוא מי שגדול ממנו, יעשה לעצמו רב הגם שהוא למטה הימנו, כי אין אדם רואה בעניני עצמו העצה הצריכה לו כמו שיראה זולתו. ענין זה רמוז במילה '''עשה''' לך רב, אף שאינו ראוי, וכמפורש שבכגון-דא יש צורך בענין של [[מעשה|עשיה]], '''עשה''' לך רב, מכיון שלשון עשיה יאמר על דבר שצריך לטרוח ולעשות על ידו, עד לעשיה מלשון כפיה (כמו "מעשין על הצדקה").{{הערת שוליים|בשם המאירי.}}

הרבי הוסיף כי בהתאם לכך, [[טוב]] ונכון ביותר, שכל אחד ואחת מישראל - האנשים וה[[נשים]], כולל ילדים וילדות קטנים - יקיים את הוראת המשנה "עשה לך רב" <REF>ובנוגע לנשים ובנות - בל' דאמרי אינשי "[[משפיע|משפיעות]]".</REF>, עי"ז שילך מזמן לזמן למי שגדול הימנו, על מנת ובאופן לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדו ומצבו ב[[לימוד התורה]], בנתינת ה[[צדקה]], ובכללות הנהגתו ב[[עבודת ה']], גם בעניני הרשות, "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו", ועי"ז יקבל את ההוראה וההדרכה הנכונה ללא ה[[שוחד]] דקרבת עצמו. ומה גם שעצם הידיעה שמזמן לזמן יצטרך לתת "דין וחשבון" לבשר ודם, תפעל אצלו להיטיב את הנהגתו, ולהוסיף בכל עניני טוב ו[[קדושה]]". 

== בקשה נפשית מהרבי ==

באותה שיחה, הרבי התבטא בהתבטאות מיוחדת:

::''"יש להוסיף ולהדגיש ע"ד גודל החשיבות והצורך כו' דכל האמור גם במשך כל ה[[שנה]] כולה, ויתירה מזה - תמיד כל הימים. ולכן, הצעתי ובקשתי - בבקשה נפשית (ועוד יותר מזה, אלא שאין בידי לע"ע ביטוי מתאים יותר כו') - שיפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום, -בשמי, או שלא בשמי, בהתאם להתועלת בנוגע לקיום הדבר - שכדאי ונכון ביותר, אשר, כל אחד ואחת מישראל, אנשים נשים וטף, יקיימו את הוראת המשנה "עשה לך רב", ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה',  אשר, עי"ז יתוסף בודאי ובודאי אצל כאו"א מישראל בכל עניני טוב וקדושה, הלוך ומוסיף ואור.{{הערת שוליים|משיחת [[הרבי]] בשבת פרשת דברים משנת תשמ"ו.}}

=="החידוש" של הרבי== 

אלפי שנים לומדים יהודים את [[פרקי אבות]] בימי הקיץ, אבל אף פעם לא הייתה הנהגה רווחת שכל אדם יעשה לעצמו רב פרטי, שהוא אישי שלו. 

ההוראה “עשה לך רב” מופיעה פעמיים בפרקי אבות. פעם אחת מובא “עשה לך רב והסתלק מן הספק”, ופעם נוספת נאמר “עשה לך רב וקנה לך חבר”. הרבנים ומורי ההוראה שהיו לעם ישראל מאז ומתמיד -נועדו לסלק מן הספק. כל יהודי שהיה נתקל בספק כלשהו, היה ניגש לרב כדי לפתור את הספק. 

ישנו סוג נוסף של רב, שהוא בדוגמת ‘עשה לך חבר’: לפעמים, אין ספיקות בענין מסוים, והאדם יודע היטב שמעשה מסויים אינו ראוי לאברך חסידי, אך מתקשים להוציא לפועל את כוחות הנפש הדרושים להתגבר על היצר. במקרה כזה, לא פונים לרב העיר... רק רב אישי, הדומה לחבר, יכול לעזור במקרה כזה. אליו אפשר ללכת ולשפוך את הלב, להביאו בסוד ההתלבטות הנפשית, ולקבל כוחות וחיזוק במערכה הרוחנית. 

למרות שמדובר בהוראת המשנה, במשך הדורות הדברים לא ירדו לעולם המעשה, והם נשארו ברובד העיוני-לימודי. אפילו לאחרי התייסדות תנועת החסידות, שבה הונח דגש על חשיבותו של המשפיע - הרי באופן כללי מדובר במשפיע עדתי - קהילתי, ולא במשפיע אישי-פרטי. גם כאשר במשך השנים הפנה הרבי את התמימים למשפיעים -היו אלו הוראות ליחידים, ולא כהוראה גורפת וכללית. החידוש של הרבי הוא, במימוש הדבר. הרבי לקח את הוראת המשנה, והחדיר אותה לחיי היום-יום של אלפי חסידים ומקושרים. 

חידוש אמיתי של הרבי בעניין, הוא בפרטי ההוראה. לדוגמא הוראת הרבי שכל אחד צריך למסור דו"ח לרב שלו -פרט זה לא מוזכר במשנה, והוא חידוש של הרבי.

==הוראה לכלל ישראל== 

גם בנוגע לפרטים, ועד לפרטי פרטים, אמר הרבי שהם שייכים לכלל ישראל, ללא יוצא מן הכלל. 

בימי ההכנה ל[[י' שבט]] [[תשמ"ז]], כאשר הרבי הציע שבמשך שלושים ימי ההכנה יעבור כל אחד שלוש בחינות אצל ה’רב’ שלו. הרבי הוסיף ואמר שכל אחד מהנבחנים צריך לתת ל’רב’ שלו רשות להודיע לרבי על תוצאות הבחינות, כיוון שכאשר חסיד יודע שתוצאות הבחינה שלו יגיעו לרבי -הרי זה פועל עליו להוסיף עוד יותר בכל ענייני ההכנה, כדי שלא יתבייש ח”ו בתוצאות הבחינות. 

על הוראה זו, שבוודאי לא נכללה בהוראת המשנה, אמר הרבי שההצעה מופנית לכל אחד ואחת מאנ”ש, כולל - אלו שיצטרפו מחר להיות מאנ”ש, וכן אלו שסוף כל סוף יפעלו עליהם להיות מ[[אנ"ש]]. 

הרבי אף הדגיש, שידוע ומפורסם ובפרט אצל הליטאים, שאף ל[[הגאון מוילנא|גאון מוילנא]] היה “מוסר זאגער”, שהיה מזמינו מזמן לזמן כדי שיאמר לו - לגאון - דברי מוסר, ויקיים דבריו! 

בעצם העובדה שישנו ציווי במשנה ‘עשה לך רב’, מוכיחה, שאם רק ירצה ב[[אמת]], ויתייגע בזה - בודאי שימצא לו רב, כהבטחת חז”ל “יגעת ומצאת”. 

למי שסבור שתהיה זאת פחיתות כבוד עבורו, אם ילך לשמוע את דעתו של אדם אחר - אומר הרבי, אדרבא, הנהגה זו מוכיחה שהוא בגדר [[חכם]], כדיוק לשון המשנה “איזהו חכם -הלומד מכל אדם”... 

הרבי תינה פעם על המציאות הכואבת, שדווקא אלו שאצלם נוגע ומוכרח העניין של “עשה לך רב”, לא כל כך מקיימים הוראה זו, ואלו שבלאו הכי מתנהגים באופן הרצוי - הם המקיימים הוראה זו.

==איך בוחרים רב== 

הרבי התייחס לשאלה זו, ואמר שהדברים מפורשים ברמב”ם: הרמב”ם כותב ש”ה[[עולם הבא]] אין בו גוף וגוי’ אלא נפשות ה[[צדיקים]] בלבד בלא [[גוף]], כ[[מלאכי השרת]]” -הרי ש[[הרמב"ם]] פוסק שכדי להיות דומה למלאכי השרת צריכים להיות במעמד ומצב שה[[נפש]] אינה משוחדת מהגוף, בדוגמת מצב הנפש לעתיד לבוא -ללא קנאה ותחרות, מלחמה ו[[שנאה]] וכדומה. 

קרטיריונים ברורים יותר - אומר הרבי שלכל הפחות צריכים להיות ב’רב’ שלשת הסימנים של בני ישראל - רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כאשר שלושת סימנים אלה נראים אצלו בגלוי, הרי הוא ראוי להיות ‘רב’ הדומה למלאך ה’ צבאות.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]]