עריכת הדף "רבי אליעזר ברבי יוסי"

'''רבי אליעזר בן רבי יוסי''' היה בנו של התנא [[רבי יוסי]], ומוזכר פעמים מספר בתלמוד. ישנן גרסאות שונות אודות שמו, ראה [[ליקוטי שיחות]]{{הערת שוליים|1=חלק כ"ו עמ' 200 [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16021&hilite=84b34d1c-4960-4a78-ab05-762989deac77&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&pgnum=290 הערה 4].}} 

== צורת כתיבת קודש להוי"ה ==

ישנה מחלוקת בגמרא{{הערת שוליים|[[מסכת שבת]] סג, ב. [[מסכת סוכה]] ה, א.}} כיצד הוא היה נעשה. לפי שיטת חכמים הוא היה כתוב בשתי שורות, "קודש ל" בשורה אחת, ושם [הויה]] בשורה שניה. ה[[תנא]] [[רבי אליעזר בן רבי יוסי]] חולק על דעת חכמים, ולפי עדותו ראה את הציץ ברומי שהיה בשורה אחת. ה[[רמב"ם]] פוסק עם זאת כחכמים, כי לפעמים עשו אותו גם בשורה אחת, אך לכתחילה יש לעשותו בשתי שורות. האוה"ח כותב שגם לפי שיטת חכמים בדיעבד זה כשר.

גם [[המאירי]] כותב ש"חכמים לא הכחישו את הידוע להם, אף בעדות ראייה".
===שיטת חכמים לאחר עדותו של ראב"י===
[[הרבי]] מקשה, למה לא חזרו בהם חכמים לאחר עדותו המפורשת של רבי אליעזר בן רבי יוסי שראה את הציץ '''בעצמו''' ברומי.

[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16021&hilite=54f81d09-d433-4f86-8871-40ef53f16ca8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&pgnum=293 חלק כ"ו].}} מיישב על פי הידוע, שהמנורה שמצוירת בשער רומי היא בעל קנים עגולים כחצאי קשת, למרות שהמנורה האמיתית היתה בעל קנית אלכסונים כמו שכותב [[רש"י]] בפירוש, וכמצויר ב[[רמב"ם]]. ולכן בהכרח, שמכיון שהמנורה היה כלי חשוב כל כך, היו נוהגים אומות העולם לחקות אותו במקומות שונים ואף בבתי [[עבודה זרה]] שלהם באופן דומה ולא מדויק למנורה של בית המקדש, ואת מנורות אלו חיקו ברומי. ישנם טעויות נוספות באותה מנורה, עד שבראשה מצויר צורה של דרקון שהוא עבודה זרה{{הערת שוליים|עבודה זרה מב, ב.}}.

ולכן גם כאשר ראב"י ראה את הציץ ברומי, אין זה הוכחה חד משמעית כי אכן כך היה ציור הציץ, מכיון שיתכן שהציור שם מחקה את הציץ כי שחיקו אותו, וקיימות אף אשוריות נוספות, כגון שהיהודים חיקו את הציץ ועשו ציץ דומה לציץ האמיתי כדי להציל את הציץ האמיתי. אפשרות נוספת היא, שאחד חיקה לעצמו את הציץ, ומכיון שקים איסור לחקות במדויק את הציץ שבבית המקדש - "לא תעשון איתי" - בית תבנית היכל וכיו"ב{{הערת שוליים|יתרו כ, ב. עבודה זרה מג, א.}} הוא עשה ציץ דומה. גם אם נאמר שבשינוי זה ג"כ ישנו האיסור הנ"ל, יתכן שהוא נעשה על ידי גוי.
===שיטת ראב"י===
עם זאת, הסיבה לכך שרבי אליעזר בן רבי יוסי עצמו לא חזר בו, כי דווקא חכמים שמקובל היה בידם שכך היה ציור הציץ, היו מתרצים כך, אך הוא עצמו שלא היה מקובל כך הידו לא היה חייב להעלות על דעתו אפשרות רחוקה כל כך שהיה להם דוודא ציץ אחר ולא את הציץ המקורי.
===הסבר הרמב"ם===
על פי זאת שוב קשה, מנין לרמב"ם לתרץ באופן דחוק כל כך, שאותו ציץ שראה רבי אליעזר בן רבי יוסי היה ציץ אמיתי, וכשר רק באופן של '''בדיעבד'''. הרבי מסביר כי קשה להעלות על הדעת, שהיה קל לרמות את הרומיים בדבר שהיה ידוע כל כך ומפורסם שהכהן הגדול הלך עם ציץ בעל שתי שורות, ולכן בהכרח לומר שגם ציץ זה היה ציץ אמיתי שהשתמשו בו בבית המקדש.

על פי יסוד זה, שאין להביא ראייה מהגניזה וחכמים לא חזרו בהם משיטתם, מסיק כי למרות שלאחרונה מתגלים מגילות שונות בגניזות ישנות, ובהם ישנם שינויים שונים בחסירות ויתירות, אין להסיק בהם, מכיון שכאמור כאשר יש קבלה אין להביא ראייה מגניזות וכיו"ב, ואף יתכן שדווקא מכיון שהיו פסולים לכן שמום בגניזה.
{{הערות שוליים}}