עריכת הדף "אור אין סוף"

{{בעריכה}}{{סדר ההשתלשלות}}{{פירוש נוסף|נוכחי=אור אין סוף|אחר=פירושים נוספים באור|ראו=[[אור (פירושונים)]]}}'''אור אין סוף''' (או ב[[ראשי תיבות]] '''אוא"ס''') הוא הארה המתגלה מ'[[עצמות ומהות]]' של [[הקדוש ברוך הוא]] ודרכו מגיע לידי ביטוי ה'עצמות'.

==ביאור==
אור אין סוף, הוא הארה מה'עצמות' של הקדוש ברוך ולמרות שהוא רק הארה ולא העצם, בכל זאת מתגלה מתגלה על ידי אור אין סוף ה'עצמות' של הקב"ה. כיון שטבע כל אור שהוא קשור תמיד למקורו, המאור וכשיש נתק בין מקור האור לאור, מיד נפסקת הארה, כך גם האור אין סוף מחובר תמיד ל'עצמות'. המשל המובא על כך ב[[תורת החסידות]] הוא מאור השמש שמאיר לכדור הארץ ולמרות שהשמש עצמה לא מגיעה אלינו, בכל זאת על ידי קרני השמש מגיע לכדור הארץ כוחו של השמש עצמו{{הערת שוליים|[[ספר המאמרים]] שנת [[ת"ש]] ע' 11}}.

תכונותיו של האור אין סוף:

א. אור אין סוף מאיר בדומה למקורו, העצמות.

ב. אין שינוי באור אין סוף.

ג. אור אין סוף אינו מציאות לעצמו.

ד. הוא מואר מהעצמות באופן פסיבי.

אור אין סוף הוא התגלות עצמותו יתברך בדרך זיו ו[[הארה]] בלבד והגם שהזיו הוא הארה ולא [[עצם]], מכל מקום הנה העצם מתגלה על-ידי הזיו. והיינו שעל ידי הזיו יודעים מציאותו של העצם. ואין זה התגלות פרט או ענין מסוים שמתגלה מבין ריבוי הפרטים שבעצם, אלא התגלות כל העצם כולו, וכאמור - שאף על פי שאין זה אלא התגלות בלבד ולא העצם, אבל  העצם מתגלה בו.

==הבדל בין אור א"ס ל'[[קדמון]]'==

אור אין-סוף, משמעותו - אור שהוא אין-סוף, ולא אור של אין-סוף. כי [[עצמות|עצמותו]] ית' בכבודו ובעצמו שממנו נמצא האור א"ס ב"ה, נעלה באין ערוך ממהות אין-סוף, ולדוגמא, הרי עצמותו ית' הוא מציאות שגם אין לו גם תחילה, שהיא מעלה גדולה יותר ממעלת אין-סוף, וכמו שכתב הרמ"ע  "כי כל [[קדמון]] נצחי ולא כל נצחי קדמון שרבים מן הנבראים יהיו נצחיים ברצון הבורא".

והכונה בזה, שכל "קדמון" - היינו, מציאות עצם שלא קדמו מצב של העדר מציאותו, אלא היה והווה תמיד, מפני שמציאותו מציאות-אמת מצד עצמו, הרי בהכרח שהוא גם נצחי, כי מציאות אמת אינה בטלה לנצח.

אבל מציאות עצם שהוא רק נצחי - היינו שאינו מתבטל לעולם, אין זה בהכרח שהוא גם "קדמון", כי יתכן - שאף שאינו מציאות אמת, וקדם למציאותו מצב של העדר מציאות, מכל מקום הוא נצחי לענין זה שאינו בטל לעולם.

וזאת על-ידי שנצחיות זו שיש בו, אינה מכח עצמו אלא נובעת מרצון ה' שמקיימו באופן תמידי.

נמצא שגם ענין האין-סוף אינו מבטא את גדולת שלימותו האמיתית של עצמותו ית', אלא של האור המתפשט ממנו בלבד, והוא הנקרא בשם "אור אין סוף".

אולם היות שהאור א"ס ב"ה הוא התגלות עצמותו ית', שהוא - עצמותו ית' - תכלית השלימות, אשר לו דומיה תהילה, והיינו שתהילתו היא העדר היכולת של אף אחד להלל ולדבר אודות שבח מהות העצמות, כי "לית מחשבה תפיסא ביה כלל" - שאין שום אפשרות לאף אחד לתפוס בעצמותו הנשגבה ולבארה, לא מן העליונים ולא מן התחתונים,
לכן גם האור שבבחינת אין-סוף, כשמו כן הוא - בלתי בעל גבול בתכלית.

אלא מכיון שאינו אלא זיו והארה בלבד, לכן אינו בבחינת קדמון - בלי תחילה, שהרי יש לו תחילה - העצם שממנו מאיר.

==מדרגות כביכול באור א"ס==

אף על פי שאור א"ס ב"ה כשמו כן הוא - שאין לו סוף, מכל מקום יש בו מדריגות, והם בבחינת אין סוף,
החל מעצם פנימיות האור כפי שהוא דבוק ומאוחד בעצמותו ית', וכלה ב[[צמצום]] שנעשה בו עד שנעשה בבחינת "[[סובב כל עלמין]]", שבזה נותן "מקום" ואפשרות להתהוות ה[[עולמות]].

והיינו שף על פי שהאור א"ס - סובב ומקיף את השתלשלות העולמות, שהוא למעלה מהם ב[[אין ערוך]], אבל מאידך, העובדה שהוא מקיף אותם - מלמדת על שייכותו אליהם.

השייכות של האור א"ס ב"ה להשתלשלות העולמות היא היות האור א"ס בבחינת [[רצון]] להתהוות כל ההשתלשלות, ואף על פי שרצון ה' "להיות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]" - מושרשת בעצמותו ית', מכל מקום בהיות הרצון כלול בעצמותו - אינו בגדר רצון כלל.

כי בהיות האור אין-סוף כלול בעצמותו, הריהו בבחינת [[אין]] לגמרי, ואחר-כך נמשך להיות בבחינת זיו ובו הי' [[הצמצום הגדול]], שנעשה בו "חלל ומקום פנוי" כביכול לצורך עמידת העולמות, ונמשך לתוך "[[חלל]]" זה בחינת "[[אור הקו|קו אור]]" דק ומצומצם.

==מלכות דאור אין סוף==
'''מלכות דאור אין סוף''' היא הבחינה האחרונה של אור אין סוף שלפני ה[[צמצום]]. על ידי הצמצום נמשך מלכות דאור אין סוף להיות בבחינת [[עתיק יומין]] ל[[אדם קדמון]].

==מעלה ומטה==
"למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית" הוא לשון ה[[תיקוני זוהר]]<ref>תקוני זוהר, סוף תיקון נ"ז</ref> וה[[זוהר]]<ref>זוהר חדש, יתרו לד סע"ג</ref> המובא ב[[חסידות]] המתאר את התפשטות של [[אור אין סוף]] בכל ה[[עולמות]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אורות וכלים]]