עריכת הדף "יצחק פרידמן"

[[קובץ:יצחק פרדימן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מבוהוש]]
רבי '''יצחק פרידמן''' ([[תרס"ג]] - [[תשנ"ב]]) האדמו"ר מבוהוש - שפיקוב.
==תולדותיו==
נולד ב[[כ"ו באייר]] [[תרס"ג]] לאביו רבי שלום יוסף משפיקוב, שהיה דור רביעי בן אחר בן לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בגיל טו"ב שנים התייתם מהוריו, והחל להנהיג את עדת החסידים בעיר אבותיו שפיקוב. אח"כ נישא לבת דודו רבי מנחם מנדל מבוהוש, וישב על התורה והעבודה בקדושה ובטהרה כשהוא סמוך על שלחן חותנו שמונה שנים. בשנת [[תר"צ]] הוכתר לאדמו"ר בבוקרשט, ועם פטירת חותנו למחר [[יום הכיפורים]] [[תש"ג]] מילא את מקום חותנו כאדמו"ר מבוהוש.

בשנות שבתו ב[[רומניה]] קידש שם שמים בהנהגתו המופתית וב[[מסירות נפש]]ו להצלת [[יהודים]] ולהקלת חבלי השואה הנוראים מהפליטים הניצולים. היה ידוע שם כפועל ישועות וכל יהודי מצא אוזן קשבת אצלו בשעותיו הקשות.

לאחר הצלתו הפלאית מממשלת רומניה שרדפה אותו, הצליח לעלות לארה"ק ב[[פסח שני]] [[תשי"א]], וייסד את בית מדרשו בעיר תל אביב. דבריו נשמעו בחרדת כבוד בקרב כל גדולי ישראל שראו בו [[צדיק]] עתק משיירי כנסת הגדולה. המונים נהרו לקבל עצתו וברכתו, ועשרות עניים אומללים מצאו אצלו את לחמם וזכו למלות עידוד. ב[[תשמ"ז]] עבר ל[[בני ברק]] ופתח כולל אברכים ו[[ישיבה]] לצעירים. נסתלק בפתאומיות כבן תשעים [[שנה]] ביום [[י"ד במנחם אב]] [[תשנ"ב]], כאשר היה בשוויץ לצורך ריפוי.
==קשריו עם הרבי==
היה ב[[יחידות]] אצל כ"ק אדמו"ר בשנת [[תשל"ז]], ותמיד נתן ביטוי להערצתו את הרבי ואת מפעליו הקדושים. חתם על הכרוזים לעידוד [[מבצע תפילין]]<REF> בשנת [[תשכ"ז]]. ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF>
 ו[[מבצע הדלקת נרות שבת קודש]] לבנות ישראל שהגיעו ל[[חינוך]]. וכן היה בין החתומים על מכתב ה[[ברכה]] של גדולי התורה מ[[י"א בניסן]] [[תשל"ז]], ועל המכתב משנת השמונים ביחד עם כ"ק האדמורי"ם ממודז'יץ ומוואסלוי בתל אביב, וכך נאמר בו: 

:::''"רחש לבבם של מע"כ הרבנים הגאונים שליט"א, יושבי על מדין מורי צדק וראשי ישיבה בעירנו [[תל אביב]] רבתי יצ"ו, דבר טוב, ואין טוב אלא [[תורה]], להוציא לאור עולם קובץ חשוב של דברי תורה ועניני הלכה, מוקטר מוגש לכבודו ולזכותו של רבם ומאורם של ישראל, פאר הדור והדרו, [[לוחם מלחמת ה']], כקש"ת אדמו"ר הגאוה"ק מליובאוויטש שליט"א, מקים עולה של [[תורה]] ו[[תשובה]] בכל קצוי תבל, מרחיב גבולי ה[[קדושה]] וה[[טהרה]] בכל רחבי העולם. מעוזם ומעודדם של אלפי ישראל שומרי גחלת הקודש ב[[מסירות נפש]] בארצות המצוקה, ורועה נאמן לרבבות ישראל בכל אתר ואתר, לרבות קהל עדת ישורון בארצנו הקדושה תובב"א. "והננו אף אנו בזה, בהזדמנות נעימה זו, להביע מקרב [[לב]] ו[[נפש]] חפצה, [[ברכה|ברכתנו]] ו[[תפילה|תפלתנו]] העמוקה להוכ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שיתן לו השי"ת כח ועוצמה לו ירבה, לנהל את ישראל מתוך בריאות שלימה והרחבת דעתו הקדושה, ויזכה, ונזכה כולנו, להשפיע מתורתו [[חכמה|חכמתו]] [[קדושה|וקדושתו]], ולשאת דגל התורה והחסידות ברמה, עד כי יבוא שילה במהרה, ובימיו ובימינו תיוושע יהודא וישראל עם ה' ישכון בטח בארצו נחלת עולם, בעגלא דידן אכי"ר.

במברקו ל[[סיום הרמב"ם]] כתב: "אני משתתף בשמחת לומדי ומסיימי ה[[רמב"ם]]. אין לי כוח להשתתף אישית, תתפללו עלי שיהיה לי כוח להשתתף בפעם הבאה. זקני [[ישראל מרוזין|הרה"ק מרוז'ין]] אמר שלימוד הרמב"ם מסוגל לעמוד נגד [[יצר הרע]], ובפרט בענין מאכלות אסורות".

ביום שלפני האחרון ליציאתו מ[[ארה"ב]] 
בשנת [[תשל"ז]], הלך אל הרבי ללא שהזדהה בשמו.. כשהתחילו לדבר,
שאלו אהרבי היכן הוא מתאכסן. וכשהשיב אצל אדמו"ר מבאיאן, שאלו הרבי: "הרי קוראים אתכם בוהושער רבי?",
והמשיך: "אצלנו בחב"ד היתה הערכה גדולה לצדיקי בית [[רוז'ין]], והיתה קירבה עצומה בינינו עוד בשבתם ברוסיה". הרבי התנצל על שאינו יכול להחזיר לו ביקור.. ויצא ללוותו עד למכונית שהמתינה בחוץ. הקשר האמיתי והיחס ההדדי נשמר זמן רב, ושנים רבות אח"כ עוד היו התבטאויות שונות וסיפורים מופלאים שעדיין לא הגיע זמן פרסומם{{הערת שוליים|קובץ "מאסף לתורה וחסידות - באר יצחק" בוהוש קובץ ג' מנחם אב תשנ"ג.}}.

בעת שהרגיש עצמו שלא בקו הבריאות והסיעו אותו לבית הרפואה, הציג לפניו מישהו ממלויו בדרך לבית הרפואה, תמונה של הרבי. האדמו"ר מבוהוש נטל את התמונה ונישק אותה בהתרגשות רבה{{הערת שוליים|הרב [[שלום דובער וולפא]], שמע משני אברכים שהיו בשעת מעשה.}}.

נפטר בשנת [[תשנ"ב]] בגיל 89 במהלך חופשה בשווייץ.
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:אדמור"ים|יצחק]]