עריכת הדף "מנחם שמואל דוד רייטשיק"

הרב '''מנחם שמואל דוד רייטשיק''' ('''שד"ר''') היה [[רב]] חסיד [[חב"ד]], וחלוצה של פעילות חב"ד ב[[לוס אנג'לס, קליפורניה]].

== חייו המוקדמים ==
נולד בב' [[ניסן]] [[תרע"ח]] בעיירה [[מלווה]] שב[[פולין]] לשמעון וליבה דבורה רייטשיק. בשנת [[תרצ"ו]], על פי עצתו של [[שמעון שלום קאליש|האדמו"ר מאמשינוב]], נרשם רייטשיק ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת תומכי תמימים לויבאוויטש]] באוטווצק, שב[[פולין]]. בתקופה ההיא גדל רייטשיק בהקפדתו ב[[מצוות]] ובעבודת התפילה, תוך זמן קצר קנה לעצמו שם של עובד ה' מתוך תפילה לוהטת ונלהבת. עד אשר פעמים תפילתו בשבתות בבקר נמשכה כשש שעות. בלילות, כשהיה קורא את קריאת שמע שעל המטה, לעתים קרובות ריישטיק היתה שקוע בהתבוננות פנימית אל תוך השעות הקטנות של הלילה, ולפעמים עד לתפילת הבוקר. במשך היום יגע את מוחו החד בחקר התלמוד.

בישיבה ליובאוויטש שרייטשיק הצעיר התקרב לאדמו"ר השישי מליובאוויטש, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]]. ובתוך זמן קצר הפך לאחד מקבוצת ה"חוזרים" שתפקידם היתה לזכור את מהלך [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי, לחזור עליהם לאחר מכן על מנת לשחזרם ולבסוף אף להכינם לדפוס.

== מלחמת העולם השנייה ==
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בסוף [[תרצ"ו]], נאלצו רייטשיק וחבריו ללימודים בישיבה להימלט מאוטבוצק. זמן קצר לפני חג ה[[חנוכה]], הגיעו ל[[וורשה]], שבפולין, שם הדריך אותם הרבי ונתן להם כסף על מנת לברוח ל[[ווילנה]] שב[[ליטא]].

לאחר שהגיע לליטא, רייטשיק עמל ללא לאות על מנת להציל את חבריו התלמידים מפולין הכבושה. למרות שנלכד פעם על ידי משטרת הגבולות, הוא ארגן פעולות ההברחה, הבאת פליטים רבים אל מעבר לגבול לשטחים בטוחים יותר.

כאשר קונסול [[יפן]] בליטא, צ'יאונה סוגיהארה, הנפיק אשרות מעבר דרך יפן לפליטים היהודים, עזר רייטשיק להשיג ויזות עבור חבריו ועוד יהודים. אחרי שבילה קרוב לשנה בעיר קובה, יפן, עברה הישיבה שוב, הפעם ל[[שנחאי]], שבסין, שם בילו גם יהודים רבים אחרים, את שארית שנות המלחמה. בשנחאי, הפך הרב רייטשיק למנהלה העיקרי של ישיבת חב"ד. ובנוסף שימש גם כהורה תחליף לתלמידים הצעירים. למרות הסיכויים רבים שניתנו לו לעזוב, בחר רייטשיק להישאר עד אשר עזב התלמיד האחרון ממש, בשנת תש"ו.

במשך כל אותה תקופה ריישטיק היה בקשר עם הרבי, אשר בנוסף לגיוס כספים מסיבית ואת מאמצי ההצלה של יהודים בשטחי הכיבוש הגרמני ורוסיה, גייסו כסף כדי לשלוח לשנחאי.

== בארצות הברית ==
כאשר רייטשיק הגיע לארצות הברית, מינה אותו הרבי לנסוע ברכבת ברחבי צפון אמריקה כדי לחפש יהודים, בקבוצות וביחידים, כדי לזהות צרכות קהיליתיות מקומיים ולחזק את זהותם היהודית.
במשך חודשים ארוכים, חצה הלוך ושוב את ארצות הברית, באוכלו רק סרדינים פירות וירקות, וביקר יהודים במקומות כמו צ'טנוגה, טנסי, שאיין, ויומינג על מנת להקים בתי ספר ומקוואות, ובדרך כלל פינה את הדרך להתחדשות יהודית בעתיד.

בגלל אופיו העדין, אנשים רכשו חיבה מיידית לרייטשיק. מרבית התשתית היהודית שלאחר המלחמה בערים רבות ברחבי ארצות הברית ניתן לייחס אל מאמציו הבלתי נלאים של רייטשיק.

לאחר נישואיו בשנת [[תש"ח]] ללאה רפופורט, ניצולת שואה בעצמה, רייטשיק וכלתו הטריה נשלחו ל[[לוס אנג'לס|לוס אנג'לס, קליפורניה]] בשליחות אישית של הרבי מליובאוויטש השישי.

בעקבות הפטירה של אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תש"י]], היה הרב רייטשיק מבין הראשונים בקרב חסידי חב"ד, שהפציר בחתנו של הרבי, רבי [[מנחם מענדל שניאורסון]], להיות המנהיג החדש של התנועה. [[הרבי]], אשר הצעתו היתה שישלחו ללוס אנג'לס, כתב לרייטשיק כי מעמדו לא היה אמור להיות מוגבל לבית כנסת אחד, אלא "אשר את מצודתו יש למרוח על כל העיר וסביבתה."

בנוסף לעבודתו בתור ה[[שלוחי חב"ד|שליח החב"די]] בלוס אנג'לס, המשיך בנסיעותיוברחבי ארצות הברית במשך מספר חודשים בכל שנה כדי להפיץ יהדות ולסלול את הדרך לשלוחים בעתיד למקומות מסוימים. עוד אחת מעבודותיו כשליח נסיעה של האדמו"ר מלויבאוויטשץ היה לאסוף כסף (המכונה: "מעמד"), אשר היו כספים אישיים עבור השימוש הפרטי של הרבי. קרנות אלה הם סכום של כסף שניתן באופן מסורתי מדי שנה על ידי חסידי חב"ד.

כשבאביב [[תשכ"ז]], הכריז הרבי על מבצע תפילין]], ריישטיק הפך מעורב באופן פעיל, עושה סיבובים כל יום באזור פיירפקס של לוס אנג'לס בו הוא גר, על מנת למצוא גברים יהודים שלא הניח עדיין תפילין באותו היום. הוא המשיך את הנוהג הזה עד יום מותו.
בשנת [[1990]], הרב רייטשיק נמנה למועצת הנהלת [[מרכז לענייני חינוך]],, [[מחנה ישראל (חב"ד)|מחנה ישראל]], ול[[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]], ארגון הגג של חסידי חב"ד ארגונים ומוסדות.

לקראת סוף חייו רייטשיק סבל קשות מ[[מחלת פרקינסון]], אך סירב לאפשר לה לעכב את לוח הזמנים העמוס שלו.

נפטר ב- ח' [[שבט]] [[ה'תשנ"ח]] בהלוויותו שנערכה ב[[לוס אנג'לס]] ומשם ל[[ניו יורק]] השתתפו אלפי אנשים. בניו יורק, מסע ההלוויה עבר דרך מרכז ליובאוויטש העולמי והמשיך אל בית הקברות מונטיפיורי שב[[קווינס]], שם הוא נטמן סמוך למקום מנוחתו של שני אדמו"רי חב"ד ששירת בנאמנות.

הוא הותיר אחריו עשרה ילדים ובני משפחותיהם, רבים מהם משתמשים למנהיגי קהילות ברחבי העולם. אשתו לאה נפטרה בתשס"ז.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabadofla.com/media/pdf/380/NVqp3806096.pdf התכתבות בין הרב רייטשיק ואדמו"ד הריי"צ]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]