לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
רבי אליעזר הקפר
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־19:10, 27 ביולי 2010 מאת
שלום
(
שיחה
|
תרומות
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:מערת קבורתם של התנאים רבי אלעזר הקפר ובנו בר קפרא בחורבת קברי שבגליל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מערת קבורתם של התנאים רבי אלעזר הקפר ובנו בר קפרא בחורבת קברים שבגליל]] '''רבי אליעזר הקפר''' היה מגדולי ה[[תנאים]], ואביו של התנא הידוע [[בר קפרא]]. הוא מקובל בשם רבי אלעזר הקפר, אך יש גורסים "רבי אליעזר, וכן נהוג בחסידות חב"ד{{הערת שוליים|ראה [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=b7ef519b-e917-48f6-abdd-4e600b57e8d8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%A8 ליקוטי שיחות] בשם הרא"ם.}} הוא אומר ש[[נזיר]] נקרא חוטא לפי שנדר עצמו מן היין. [[רש"י]] מזכירו בשמו על הפסוק "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש", ולאחר שמפרש "שלא נזהר מטומאת המת", מביא גם דעתו זו של רבי אלעזר הקפר, ומכאן שענין זה קשור לשמו, ובכך מוסבר למה אנו נזקקים גם לפשט השני. מסביר [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4614&hilite=2a2ff3f7-31f7-414a-8881-b832ca8c061b&st=%u05d4%u05e7%u05e4%u05e8&pgnum=333 ח"ב].}}, כי רבי אלעזר הקפר אומר בפרקי אבות "על כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת". על מאמר זה לכאורה קשה: ממ"נ, איך הוא רצונו. וההסבר בזה הוא, שאכן כשיורד לעולם צריך להיות רצונו להשאר למעלה ששם כמובן טוב לו יותר. אבל לאחר שרואה שרצון השי"ת הוא שירד למטה, והרי [[הקב"ה]] הוא [[טוב]] ודרך הטוב להיטיב, על כרחך שזה ירידה לצורך עלייה. מסיבה זו סובר רבי אלעזר שהמצער עצמו מהיין נקרא חוטא, שכיון שרצון הבורא הוא שיהיה בזה ה[[עולם]], אין לו להתנתק מהעולם - "מה לי קטלא כולא ומה לי קטלא פלגא"{{הערת שוליים|ב"ק סה.}}, אלא להיות בזה העולם ושיהיה לו שייכות בעניני העולם, ולכן אם מצער עצמו מהיין נקרא חוטא. לפי רבי אלעזר, דווקא "הרואה סוטה בקלקולה", שאז רואה שאפשר להגיע דרך עניני עולם הזה לענינים של קלקול, וכמאמר ה[[בעש"ט]] שכל ענין שאדם רואה יש לו שייכות אליו. מאמרו זה של רבי אלעזר הקפר, מובא גם ב[[אגרת התשובה - פרק ג'|אגרת התשובה]], אודות האיסור להתענות בזמן הזה לאדם שזה מחליש אותו מ[[עבודת השם]]. == מאמרותיו == הקנאה והתאווה והכבוד, מוציאין את האדם מi העולם.{{הערת שוליים|1=[[מסכת אבות]], פרק ד' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16091&hilite=73b9e323-85ab-4ab7-b66a-0b60de953032&st=%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%A8&pgnum=584 משנה כ"א].}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:תנאים]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
דפים המוכללים בדף זה (12):
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגן)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
תבנית:תנאים
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)