עריכת הדף "יחודא תתאה"

{{לאחד|יחודא תתאה|יחודא עילאה ויחודא תתאה}}
{{להשלים|כל הערך}}

'''יחודא תתאה (=יחוד תחתון)''' הוא: בשונה מיחודא עילאה, שכוונתו היא שאין עולם, והעולם בטל לגמרי, יחודא תתאה הוא: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב"ה עצמו. הכול הוא אלוקות. 

== פירושו ==
יחודא תתאה הוא: אכן הקדוש ברוך הוא הינו מעל המקום והזמן - ועם זאת הרי הוא ממלא את כל העולם. כלומר: מהותו ועצמותו - שהוא אין סוף - ממלא את כל הארץ בזמן ובמקום, בשמים והארץ ובצדדים. ואף בארץ מתחת: הכל מלא מאור אין סוף השווה ממש! אמנם, שוב אין הברורים חשים זאת, משום שמידת המלכות - המצומצמת - מסתירה מעיניהם את אור אין סוף, לבל יתבטלו ממציאותם. אך למעשה האור אין סוף של הקב"ה ממלא את כל העולם ממש. זהו יחודא תתאה: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב"ה עצמו. הכול הוא אלוקות.

יחודא תתאה הוא כינוי לייחוד של [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]].

בניגוד ל[[יחודא עילאה]] שהוא יחוד תמידי הנצרך לקיום העולמות, יחודא תתאה הוא רק לפרקים.

== יחוד [[ז"א]] ו[[נוקבא]] ==
יחוד זה הינו החיבור הפנימי בין ספירת ה[[תפארת]] וספירת ה[[מלכות]], כאשר ה[[ז"א]] משפיע מה[[יסוד]] ל[[מלכות]] השפעה פנימית. השפעה זו מהווה את תחילת תהליך ההולדה וה[[השפעה]] של המלכות.
יחוד זה אמנם הוא יחוד נמוך, והינו בסוף הספירות, אך עם זאת, האור הנמשך ממנו הינו אור גבוה ביותר, הנמשך מ[[כתר]].

מבואר כי כיוון שעניינה של מלכות הוא דיבור, מיחוד זה נמשכת השפעה הדומה לדיבור, ותוצאות היחוד מרגישים נפרדים ממקורם (בדומה לדיבור שנמשך מהבל הלב אל חיצוניות האדם ונפרד ממנו). ולכן על ידי יחוד זה מקבלים העולמות התחתונים, הנקראים [[עלמין דאתגליא]], בהם נדמה כאילו ישנה מציאות נפרדת מאלוקות ח"ו.

== משמעותו בעבודה ==
יחודא תתאה יוצר את [[ביטול היש]] אצל הנברא.

כיוון שיחוד זה הוא המקור לעולמות, בדרגא זו העולמות תופסים מקום ואינם בטלים במציאות. עם זאת, הם חשים כי הבורא מהווה אותם, וכי אינם יכולים להתקיים באופן נפרד ח"ו. לכן, הם מבטלים את ישותם מול [[יש האמיתי]], אך עדיין ישנו מקום וגדר לקיומם.

עם היות שיחודא עילאה הוא יחוד עליון יותר, אך הוא אינו נותן מקום לעולמות, ולכן לא ניתן לעבוד את ה' באופן פעיל בדרגא זו. בשל כך, מיד לאחר אמירת [[שמע ישראל]], מגיע יחודא תתאה באמירת [[בשכמל"ו|ברוך שם וכו']]. זאת בכדי שיהודי יוכל לקיים את מצוות ה', כמציאות.

==[[בשכמל"ו]]

== משמעותו בשמות ==
עניינו של הפסוק [[בשכמל"ו]] הוא יחודא תתאה. ב[[שער היחוד והאמונה]] [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא תתאה הוא שילוב [[שם הוי']] ב[[אדנ"י|שם אדנות]] ב"ה.

====ראו גם====
* [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]]  
* [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]

{{קצרמר|חסידות}}
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]