עריכת הדף "אביגדור בן חיים"

'''אביגדור בן חיים חיימוביץ''', היה רב [[מתנגדים|מתנגד]] מהעיר [[פינסק]], שניהל את המלחמה של המתנגדים ב[[חסידות]] לאחר פטירתו של [[הגר"א מוילנא]], והוביל ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו של אדמו"ר הזקן]] ולהדחתו של ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] מרבנות העיר פינסק.

==תולדות חיים==
אביגדור נולד בעיר [[קאליץ]] לאביו ר' יוסף חיים קרא שכיהן כרב העיר. בבחרותו נסע ל[[וילנא]] כדי ללמוד תורה מפיו של [[הגר"א]], וכבר בצעירותו התמנה כרב בעיר [[ליסלי]], כשבמקביל הוא שולח ידו במסחר, עד שהפך לאיש אמיד.

בעקבות השנאה הגדולה שרחש לחסידים, החליט להצר את צעדיו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שכיהן באותו זמן ברבנות העיר [[פינסק]] ובאמצעות תשלום לפריץ המקומי ותשלומי שוחד לראשי הקהילה, הצליח להדיח את ר' לוי יצחק ממשרת הרבנות ולהתמנות במקומו, כשהוא מנצל את נסיעתו של ר' לוי יצחק ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]], על מנת להציק לבני המשפחה ולגרש אותם מהעיר כדי שלר' לוי יצחק לא יהיה לאן לחזור{{הערה|בית רבי חלק א'}}.

בשנת [[תקמ"א]] חתם יחד עם רבנים נוספים בפינסק על כרוז הקורא להחרים את עדת החסידים, ואוסר לבוא עמהם במגע, ובאותה תקופה זייף מכתב בכתב ידו של [[אדמו"ר הזקן]], על מנת להבאיש את שמו ב[[וילנא]].

בשנת [[תקנ"ג]] הוא הודח על ידי הקהילה החסידית בעירו, ממשרת הרבנות בפינסק.

בשנת [[תקנ"ו]] נעמד בראש הלוחמים נגד תנועת החסידות בכלל, ומנהיג החסידות ברחבי [[ליטא]] בפרט - [[אדמו"ר הזקן]], ואף גרם לשרפתו הפומבית של הספר "[[צוואת הריב"ש]]" .

בעקבות הלשנות נוראיות ומופרכות שהעליל על אדמו"ר הזקן הצליח להוביל ל[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|מאסרו השני]], אך לאחר דין ומשפט התברר שהכל האשמות שווא. גם לאחר שחרורו של אדמו"ר הזקן מהמאסר ניסה להמשיך ולהעליל עלילות נוספות, עד שב[[ב' מנחם אב]] [[תק"ס]] מושל [[ליטא]] הגיע למסקנה הסופית שאין כל יסוד להאשמות, ואדמו"ר הזקן חף מכל פשע.

סופו של אביגדור היה שהתקיים בו הפסוק "שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו"{{הערה|תהלים נה, כא.}}, ובסוף ימיו נפל לשכרות{{הערה|'[[המשפיע (ספר)|המשפיע]]' עמוד קכג.}}. והיה מסתובב בשווקי העיר יחד עם נשים נוכריות, והיה מסתובב ב[[עיירה|עיירות יהודיות]] כדי לבקש נדבות{{הערה|שבחי הרב עמוד 18.}}.

[[הרבי]] סיפר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/5/71.htm שיחת שבת פרשת בשלח תשי"ד].}} שבימים בהם נפל אביגדור לשכרות היה אביגדור מסתובב אצל חסידים ב[[התוועדות|התוועדויות]] ומבקש [[משקה]].

==משפחתו==
הרבי סיפר בשיחה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/26/225.htm שבת פרשת וישב תשי"ב].}} שגם אצל אביגדור התקיימה ה"קללה" שצאצאיהם של גדולי המתנגדים יתקרבו לחסידות ויהפכו ל[[חסידי חב"ד]]. ואכן נכדו של אביגדור הרב [[משה אביגדור חייקין]] התקרב ל[[חסידות חב"ד]], ושימש כרבה של הקהילה החב"דית ב[[לונדון]]{{הערה|{{HebrewBooks|י' י' ג"ר, זכרונות מלונדון|אפריון Vol. 2 5685|27652||עמוד=193}}.}}. צאצאים נוספים של אביגדור שנמנו על חסידי חב"ד הם משפחת איזראעליט{{הערה|ספר הקהילה "קלצק - פנקס", עמ' 51.}}.
*חתנו, רבי יהודה ליבוש מנעשוויז
*חתנו, רבי גרשון{{הבהרה|משפחה?}}
*חתנו, רבי ישראל שרגא חייקין{{מקור}}
**נכדו, הרב משה אביגדור חייקין, רב קהילת חב"ד ב[[לונדון]].

==ראו גם==
*[[ניגון שושנת יעקב (א)]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בן חיים, אביגדור}}
[[קטגוריה:מתנגדים]]