עריכת הדף "שינון בעל פה"

'''שינון בעל פה''' הינו דרך ב[[לימוד התורה]] הכולל חזרה על הלימוד מתוך הזכרון.

==לימוד בעל פה==
שינון בעל פה הוא דרך חזרה על החומר הנלמד או הנקרא מתוך הזכרון בלבד ולא מתוך ספר. בשינון בעל פה יש שתי מטרות בדרך כלל: '''שיטת לימוד,''' על ידי שינון בע"פ נקלטת הסוגיה הנלמדת במוח המשנן ונעשית יותר מובנת ובהירה. '''שיטת זיכרון''', הסוגיה נחקקת במילותיה, גם אם לא הובנה.

שיטת השינון בע"פ היא שיטה עתיקת יומין הקודמת לשיטת הלימוד התורני של ימינו, בטרם זמן כתיבת המשנה לא היו מצויים ספרים ומגילות (חוץ מכתבי ה[[תורה]] שבכתב - הלא הם חומשים) משום האיסור של כתיבת התורה שבע"פ שנלמד בגמרא{{הערה|[[מסכת גיטין]] דף ס' עמוד ב'.}} מהפסוק "כתוב לך את הדברים האלה". 'דברים שבעל-פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב'. ועל כן הזדקקו התלמידים לזכור את דברי רבותיהם וההלכות בע"פ ולא מתוך כתב כל שהוא.

עם זאת, גם כיום שכל הספרים מודפסים ואין צורך לזוכרם בעל פה, ישנה חשיבות רבה לשינון דברי תורה - כדלקמן.

אודות רבותינו נשיאינו מסופרים במסורת החסידית סיפורים רבים כיצד את בניהם ונכדיהם לשנן משניות בעל פה, אך נמנעו מלעודד את הבנות, ומשמע שעיקר הלימוד בעל פה מיועד לבנים דווקא{{הערה|1=ראו [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=26767&st=&pgnum=9 שיחות לנוער תשרי תש"מ], מתוך שמועות וסיפורים.}}.

בהוראות של הרב חודוקוב בנוגע לשינון משניות בעל פה, הורה ללמוד בעל פה את המשניות הנלמדות בגמרא, כשהדבר יסייע גם ללימוד הגמרא{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/f/fa/חדקוב_חשון_תשמג.pdf הוראות מהרב חודוקוב - חשון תשמ"ג].}}.

===שינון תורה שבכתב בעל פה===
על אף האיסור "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה", הכולל את כל הדברים בתורה שבכתב{{הערה|איסור שהרבי עצמו מקפיד עליו מאוד, וכאשר הרבי חוזר על פסוק בתוך הדברים בהתוועדות, הוא נוהג לשנות אותו מעט, או לצטט בדילוג, או רק חצי פסוק וכדומה.}}, רבותינו נשיאינו הדריכו שכן ללמוד ולשנן בעל פה{{הערה|ראו לדוגמא במאמר 'והדרת פני זקן' שבלקוטי תורה.}}, אך לא לחזור ולהוציא אותם בדיבור{{הערה|מענה הרבי בשנת תשכ"ו לרב [[נטע שלמה וילהלם]], תשורה וילהלם-דוברוסקין שבט תשפ"א עמוד 7.}}.

בהיום יום לג' ניסן 
משיעוריי אאמו"ר [מוהרש"ב]:
בכל יום... אמירת תנ"ך בעל פה: קאפיטל אחד מתורה וכן מכתובים.

ובהקשר לזה ברשימת כ"ק אדמו"ר ש"ק כ"ד ניסן רצ"א. ריגא
...הי' אומר בכל יום תנ"ך בעל-פה. שאלתי (את כ"ק אדמו"ר הריי"צ) ע"ד דברים ש שבכתב ו וכו' [-אי אתה רשאי לאומרן על פה'] ואמר שלא היו נזהרין בזה.

==סימנים בתלמוד כעזרה לשינון==
ב[[תלמוד]] מצויים הרבה מקומות שבהם ניתן לראות סימני קיצור למען יהיו המחלוקות או ההלכות באותה הסוגיה קלות לשינון וזיכרון, נתינת הסימנים היא אחד מעזרי הזיכרון שבהם השתמשו [[חז"ל]] בתלמוד וכן חכמים מאוחרים יותר, כדי לזכור בעל-פה עניינים שבהלכה או שבאגדה.

כך למשל הסימן "יע"ל קג"ם" שהם ראשי התיבות של ששת המקומות היחידים בהם נפסקת ההלכה כ[[אביי]] במחלוקתו עם בר הפלוגתא שלו [[רבא]].

==במהלך הלימוד==
ב[[קונטרס עץ החיים]]{{הערה|סעיף כח. וראה [[היכל מנחם (ספר)|היכל מנחם]] כרך א עמוד רלה.}} מדריך [[אדמו"ר הרש"ב]] את תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] לחזור בעל פה אחרי הלימוד על הפרטים והדעות בסוגיא הנלמדת ב[[גמרא]], על מנת לקלוט במוח את העניין.

==פעולות הלימוד בע"פ==
עם בואו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] החל לעורר על הצורך לחזור אותיות התורה בעל פה ברחוב, והקים את [[חברת משניות בעל פה]].

===כלי לטיהור האוויר והעולם===

בספר [[היום יום]]{{הערה|ל[[י"א טבת]].}} כותב [[הרבי]] על הדאגה ל[[טהרת האויר]] ברוחניות כצורך חיים בסיסי, בדיוק כמו טהרת האוויר בגשמיות, על ידי שינון וחזרה ברחוב על [[אותיות התורה]] וביניהם אותיות ה[[חומש (ספר)|חומש]], ה[[תהלים]], ה[[משניות]] וה[[תניא]].

===חזרת משניות לקבלת פני משיח===

ב[[היום יום]]{{הערה|ל[[כ"א בכסלו]].}} מובא:{{ציטוטון|מען זאל זיך אויסלערנען משניות בעל פה כל חד לפום שעוריה דיליה, און געהן אין גאס און חזר'ן משניות, דערמיט וועט מען זוכה זיין צו מקבל זיין פני המשיח.}} תרגום מ[[אידיש]]: שילמדו משניות בעל פה, כל אחד לפי הכמות שהוא מסוגל, וללכת ברחוב ולחזור משניות, אזי יזכו לקבל פני ה[[משיח]].

==סגולה לזכרון==
ב[[אגרות קודש]]{{הערה|חלק י"א עמ' קפ"ז.}} נותן הרבי סגולה לזכרון, והיא לימוד ה[[מאמר]] "[[והדרת פני זקן (מאמר)|והדרת פני זקן]]" ולימוד [[משניות]] שניהם בעל פה: "ומהסגולות בזה ללמוד משניות בעל פה, וכנ"ל מבלי לייגע .. ומהנכון לדעת המאמר "והדרת פני זקן" ב[[לקוטי תורה]] סוף פרשת קדושים גם כן בעל פה".

במאמר "והדרת פני זקן" מתבאר, החשיבות הרבה של קניין ה[[תורה]] ב[[זכרון]] דווקא, באופן שהתורה חקוקה תמיד על ליבו.

==שינון תניא בע"פ==
{{ערך מורחב|שינון תניא בע"פ}}
במהלך הדורות שמו חסידים דגש על שינון תניא בע"פ באותיותיו המדויקות עד כדי דיוק של אות והצמדות למילותיו של המחבר - [[אדמו"ר הזקן]]. רבותינו נשיאינו הורו ועודדו את ענין שינון התניא בעשרות הזדמנויות בהם גם גילו סגולות רבות הקשורות עם לימוד התניא בע"פ ואמירתו ברחוב ביניהן סגולה לבריאות, מניעת מחשבות זרות, ספקות באמונה ופיזור הנפש.

במהלך השנים אף הונהג במספר ישיבות חב"ד סדר קבוע שבו התלמידים לומדים מדי יום כמה שורות בע"פ ואף צריכים להבחן על כך בסיום תקופה.

==מבצע שינון בע"פ - דור דעה==
ב[[חודש ניסן]] [[תשס"ו]] פתח ארגון [[את"ה המרכזי 770]] את "[[קרן דור דעה]]" - "מבצע לימוד בעל פה" המסייע לתלמידי ה[[תמימים]] במימון הנסיעה לרבי ב[[חודש תשרי]] בו לומדים התלמידים משניות, מאמרים ותניא בעל פה, ומקבלים מלגות כספיות לפי כמות הלימוד.
==אותיות אית"ן{{הערה|פיסקה זו עוסקת בחוברת עזר לשינון תניא ומשניות, זאת להבדיל מהמושג הדקדוקי 'אותיות אית"ן' שכוונתו לאותיות שכאשר מופיעות בתחילת הפועל מעידות על זמן עתיד ('''א'''לך [= לשון יחיד בגוף ראשון, עתידי]. '''י'''לך [= לשון עתיד בגוף שלישי, עתידי], '''ת'''לך''' [= לשון יחיד בגוף שני, עתידי]. '''נ'''לך [= לשון רבים בגוף ראשון, עתידי].}}==
על מנת להקל על שינון תניא ומשניות בעל פה, יצאו לאורך השנים חוברות שונות המסייעות בשינון ובחינה עצמית, על ידי מחיקת המילים והשארת האות הראשונה שבכל מילה בלבד.

החוברות הראשונות שיצאו על התניא נקראו בשם 'אותיות איתן' ויצאו לאור על ידי ר' יהושע חיים גריססגאטט, בהוצאת מעיינות בירושלים.

בהמשך, יצאה לאור חוברת במתכונת דומה על ידי הרב [[ישעיה זושא וילהלם]] תחת השם 'אותיות התניא', עם מספר מעלות, דוגמת שמירת צורת הדף המקורית, כולל ההגהות, ועוד.

במתכונת דומה יצאו לאור על ידי מרכז [[את"ה העולמי]] חוברות עזר לשינון משניות בעל פה על סדר זרעים{{הערה|בעריכת ר' מנחם מענדל דורון.}}.

==ראו גם==
* [[חברה משניות בעל פה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://hebrewbooks.org/53261 אותיות התניא]''' בעריכת הרב וילהלם

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[en:Memorization (Shinun BaAl Peh)]]