עריכת הדף "מסכת סוטה"

== מסכת סוטה ==
ב[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?daf=2&mesechta=18 מסכת סוטה] יש 9 פרקים, ו48 דפים.

המסכת עוסקת בדיני סוטה.

[[אשה]] שבעלה מקנא לה, ואוסר עליה להימצא ביחידות עם אדם אחר, והיא עוברת על הזהרתו ונתפסת ביחידות עם אותו אדם, חל עליה דין 'סוטה'.

על הסוטה להתייצב בפני ה[[כהן]] ולהביא [[קרבן]] מנחה מקמח שעורים. לאחר הקרבת המנחה נוטל הכוהן [[מים]] מה[[כיור]], ומערב בהם עפר מחצר [[בית המקדש]]. הכוהן מזהיר את האישה ומאפשר לה להודות אם נטמאה בהתייחדותה עם הגבר הזר. אם אינה מודה, הוא כותב את דברי פרשת סוטה מה[[תורה]] על קלף, ומוחה את הדיו שנכתב על הקלף אל תוך המים. הכוהן נותן לחשודה לשתות מן המים שבודקים את כשרותה: אם חטאה - תבקע ביטנה, ואם כשרה הייתה - יבואו המים האלו בבטנה ל[[ברכה]], ויסייעו לה בעת לידותיה הבאות ל[[לידה]] קלה ומוצלחת.

== ענווה ויראת חטא ==

בסיום [[מסכת סוטה]]{{הערת שוליים|1=[[סוטה]] כו, א.}} שנינו: "משמת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] בטלה [[ענוה]] ויראת [[חטא]]. אמר לי' רב יוסף לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא{{הערת שוליים|שאני ענוותן – פרש"י.}}, אמר ליה רב נחמן לתנא לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא".

מקשה [[הרבי]]: [[רב יוסף]] ו[[רב נחמן]] הם [[אמוראים]], ואיך יכולים לחלוק על ה[[תנא]] ולומר לו: "לא תיתני ענוה", "לא תיתני יראת חטא"? עוד מקשה הרבי, שהמאמר "לא תיתני ענוה דאיכא '''אנא'''", ובלשון [[רש"י]] "שאני ענוותן" – הוא לכאורה היפך הענוה?
=== לא תתני ענווה ===
מסביר הרבי, כי בענין ה[[ענווה]] מבואר, שהעניו יודע מעלת עצמו, ויודע שהמעלות הללו הם חשובים ביותר, אבל להיותו מכיר את האמת אינם חושבם למעלה ומדריגה שלו, שמכיר את האמת דכל ענין הטוב שיש לו אינו מצד עצמו כי אם מה שבא בירושה מ[[אבות|אבותינו]] כו', ולא עוד אלא שעושה חשבון בנפשו שאילו היו אלו הכוחות אצל אחר אפשר היה מגלה את הכוחות יותר.{{הערת שוליים|סד"ה וירא העם – קונטרס חג השבועות שנה זו (סה"מ תש"י ע' 236).}}.

זה הוא גם הביאור כאן, רב יוסף בודאי ידע גודל מעלתו ב[[לימוד התורה]] – כאמרו "אי לאו האי יומא דקא גרים (שלמדתי תורה ונתרוממתי) כמה יוסף איכא בשוקא"{{הערת שוליים|1=[[פסחים]] סח, ב ובפרש"י.}} – עד שנקרא בשם "סיני"{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] והוריות בסופן.}}, ע"ש ש"משניות וברייתות סדורות לו כנתינתן מהר סיני"{{הערת שוליים|1=פ[[רש"י]] [[הוריות]] שם.}}, ולמרות זאת לא החזיק טובה לעצמו, בידעו שכל מעלותיו ניתנו לו במתנה מלמעלה, ובלשונו: "אי לאו האי יומא דקא גרים". ולכן היה יכול לומר "אני ענוותן" – כיון שמדת הענוה אינה בסתירה כלל לידיעת מעלת עצמו, כולל גם מעלת הענוה עצמה.

לכן גם אמר רב יוסף לתנא לא תיתני ענוה, מצד ענוותנותו של רב יוסף שהכיר שכל מעלותיו ניתנו לו במתנה מלמעלה – ייחס אותן לא לעצמו, אלא לרבי.ובאמרו לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא", לא התכוין לחלוק על דברי התנא שאמר משמת רבי בטלה ענוה, כי הרי ללא רבי אין עוד מעלת הענוה, כי אם התכווין לומר שהעובדה שהוא ענוותן מוכיחה ש[[רבי יהודה הנשיא|רבי]] לא מת.

ענוה אמיתית – ידיעת מעלת עצמו, מחד גיסא, ותכלית הביטול בידעו שמעלותיו אינם מצד עצמו, לאידך גיסא – אפשרית רק ע"י רבי.
===לא תיתני יראת חטא ===
מסביר הרבי, בהקדם החילוק שבין [[רב יוסף]], ענוה, לרב נחמן- יראת חטא,  שרב יוסף, להיותו סגי נהור{{הערת שוליים|קידושין לא, א. וש"נ.}}, שיצה"ר פסק ממנו, לא היה שייך לחטא{{הערת שוליים|1=ראה ר"ן ו[[רמב"ן]] [[קידושין]] שם. לקו"ש ח"ה ע' 138.}}, ובמילא, אינו זקוק ליראת חטא, ולכן, מודגשת אצלו מעלת הענוה; מה שאין כן רב נחמן, מצינו בגמרא{{הערת שוליים|שבת קנו, ב ובפרש"י.}} ש"אימיה דר"נ אמרי לה כלדאי{{הערת שוליים|חוזים בכוכבים.}} בריך גנבא הוה, לא שבקתיה גלויי רישיה, אמרה ליה כסי רישיך כי היכא דתיהוו עלך אימתא דשמיא", ולכן מודגשת אצלו המעלה דיראת חטא.{{הערת שוליים|הרבי מעיר עוד: ויש לומר, שגם לאחרי שכיסה ראשו שתהיה לו יראת חטא נשאר אצלו הענין ד"גנבא" – בקדושה. וכאמור בהתחלת הסוגיא "האי מאן דבמאדים יהא גבר אשיד דמא . . אי אומנא אי גנבא אי טבחא אי מוהלא", היינו, שמנצל התכונה ד"אשיד דמא" לקדושה}}. 

הכח לזה "דתיהוו עלך אימתא דשמיא",  הוא מרבי: אודות מעלתו של רבי מצינו ש"לא הכניס ידו תחת אבנטו"{{הערת שוליים|שם קיח, ב.}}, היינו, שאצלו לא היה חילוק בין ענינים נעלים ששייכים לשמים לענינים תחתונים ששייכים לארץ אלא, גם הענינים הגשמיים (מפלגך לתתאי) היו לשמים, ועד כדי כך, שאף על פי ש"לא פסק מעל שולחנו לא חזרת כו' לא בימות החמה ולא בימות הגשמים"{{הערת שוליים|1=[[מסכת עבודה זרה]] יא, א.}}, מכל מקום "בשעת פטירתו זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה אמר לא נהניתי מ[[עולם הזה]] אפילו באצבע קטנה"{{הערת שוליים|1=[[כתובות]] קד, א.}}. ובכחו של רבי, שכל מציאותו וכל עניניו (גם התחתונים) היו לשמים, נעשה גם אצל רב נחמן הענין דיראת חטא.

ולכן אמר "לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא" – שבזה לא התכוין לחלוק על דברי התנא ("משמת רבי בטלה יראת חטא") שללא רבי אין עוד מעלת יראת חטא, כי אם, שהעובדה שיש לו יראת חטא (בכחו של רבי) מוכיחה ש"רבי לא מת".
== ביאורי הרבי ==
לימוד מסכת סוטה בימי הספירה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=33 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 33 (עמ' 33)]

*'''למה נסמכה פרשת [[נזיר]] לפרשת סוטה לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה'''". [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=9d6819c1-2bd0-4cd6-b5e6-f6e679b87f4f&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=64 לקוטי שיחות חי"ח עמ' 55 (עמ' 64)]

*'''ג א.''' תוס' ד"ה ורבי. אבל קשיא מירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=9d6819c1-2bd0-4cd6-b5e6-f6e679b87f4f&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=64 לקוטי שיחות חי"ח עמ' 55 (עמ' 64)]

*'''ג א.''' אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&hilite=bc34319a-dca5-4a38-92df-d7b38c759548&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90 לקוטי שיחות עמ' 311 (עמ' 37)]

*'''ג א.''' בעל שמחל על קינויו קינויו מחול. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=5 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 5 (עמ' 5)]

*'''יא א.''' ״רב ושמואל חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזרותיו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=5a92c091-5830-479c-b74d-b70b4a424eb3&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=16 לקוטי שיחות חט"ס עמ' 1 (עמ' 16)]

*'''יב א.''' עמד וגירש את אשתו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=258 לקוטי שיחות עמ' 245 (עמ' 158)]

*'''יד א.''' הקב"ה ביקר חולים דכתיב וירא אליו ה' באלוני ממרא אף אתה בקר חולים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&hilite=7d9d1fe6-722f-4b8c-9c56-6c27eaa3ccfb&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=78 לקוטי שיחות ח"כ עמ' 63 הערה 17 (עמ' 76)]

*'''לו ב.''' רב ושמואל חד אמר לעשות מלאכתו ממש וחד אמר לעשות צרכיו נכנס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=5a92c091-5830-479c-b74d-b70b4a424eb3&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=18 לקוטי שיחות חט"ז עמ' 3 (עמ' 18)]

*'''סיום המסכת.''' ת"ר, משמת רבי אליעזר נגנז ספר תורה... לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא. [http://chabadlibrary.org/books/ תורת מנחם חט"ז עמ' 290 (עמ' 290)]

*'''סיום המסכת.''' לא תיתני [[ענוה]] דאיכא אנא... לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא.  [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=84&hilite= לקוטי שיחות עמ' 72 (עמ' 84)]

*'''סיום המסכת.''' לא תיתני [[ענוה]] דאיכא אנא... לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=3 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 3 (עמ' 3)]

=== ביאורי אדמו"ר הצמח צדק ===

*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=4aaa62d0-abaa-4d75-83fa-e38fefb21de7&st=%u05e0%u05d3%u05e8%u05d9%u05dd&pgnum=209 פרק ראשון]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=214 פרק רביעי]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=215 פרק שישי]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ש"ס]]