עריכת הדף "אמוראים"

[[קובץ:אמורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציוניהם של רבי יוחנן דקציון והאמורא המפורסם ריש לקיש בחורבת קסיון שבגליל]]
[[קובץ:6d76qjn4 w640h480q70.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של האמורא מר טביומי בר רב אשי בגבול לבנון]]
[[קובץ:1682-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של האמורא רבי ירמיה בטבריה]]
'''האמוראים''' היו חכמי תורה שחיו אחרי תקופת ה[[תנאים]], ומתורתם נכתבו שני התלמודים, [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]].

הם היו רואים כל הלכה כיצד היא בשורשה, והיו רואים את ההלכה כפי שהיא בשורש התורה, אם כי כדי לפסוק את ההלכה כך הם היו צריכים לכתוב את ההכרח על פי הפשט.{{הערת שוליים|1=הרבי, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4611&hilite=4d5e560a-3e54-4d21-b208-1083f9a72c95&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=426 שיחות קודש תשל"ה ח"א, (426).].}}

למרות שיש מדברי ה[[נביאים]] שהם דברי משל, שונה הדבר אצל דברי אמוראים, שאין דרכם לדבר במשל.{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4608&hilite=dabc3418-fd89-46d0-b1d1-d407fede6ce0&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=43 שיחות קודש תשל"ג ח"ב עמ' 15.].}}
== אמוראים ==
 
=== רב ===

אחיינו של רבי חייא, היה רב, שהיה גם תלמידו של רבי יהודה הנשיא. למרות שרב נחשב לאמורא, ולרוב אינו חולק על התנאים, ישנם מקרים בודדים בהם הגמרא אומרת כי כוחו גדול כשל תנא ויכול הוא לחלוק עליהם.<REF>[[כתובות]] ח, א.</REF>[[המהר"ל]]<REF>הליכות עולם.</REF> מסביר כי למרות שלתנא נחשב רק מי ששמו מוזכר במשנה, הכוונה היא שכוחו וחשיבותו היא כשל תנא. לפי שיטת הערוך<REF>ערך רב.</REF> רב אכן היה תנא, בדורם של תנאים רבים אחרים: לוי, בר קפרא, רבי שמעון בר רבי ורבי גמליאל בן רבי, וגם היה בכלל אמורא, שהרי היה חבירו של שמואל ובני דורו, ולכן נחשב הוא משניהם.

== רבה ==
השם "רבה" הוא קיצור של השם "רבי אבא", ומכיון שכאמורא הוא מכונה בשם "רבי", הרי זה מורה על גודל מעלתו של הקרוי בשם זה.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=06cdd8b0-a194-4464-b977-4a587f6288ae&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=332 עמ' 833].}}

רבי זירא הוא חכמה ורבה בינה{{הערת שוליים|סוף מאמר פורים תש"ח.}}
=== אביי ===
'''אביי''' היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום מצוות כיבוד אם ואם, אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם!{{הערת שוליים|1=פ"א ד[[קידושין]].}}

הוא היה הבר פלוגתא של רבא, אך ההלכה נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם". שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאר פטירתו שימש במשרה זו רבא.

:::'''לערך מורחב: [[אביי]]'''.

== ראה עוד ==
*[[תנאים]]
*[[ריש גלותא]]
{{הערות שוליים}}
{{דורות}}
[[קטגוריה:יהדות]]