עריכת הדף "אמוראים"

[[קובץ:אמורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציוניהם של רבי יוחנן דקציון והאמורא המפורסם ריש לקיש בחורבת קסיון שבגליל]]
[[קובץ:6d76qjn4 w640h480q70.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של האמורא מר טביומי בר רב אשי בגבול לבנון]]
[[קובץ:1682-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של האמורא רבי ירמיה בטבריה]]
'''האמוראים''' היו חכמי תורה שחיו אחרי תקופת ה[[תנאים]], ומתורתם נכתבו שני התלמודים, [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]].

הם היו רואים כל הלכה כיצד היא בשורשה, והיו רואים את ההלכה כפי שהיא בשורש התורה, אם כי כדי לפסוק את ההלכה כך הם היו צריכים לכתוב את ההכרח על פי הפשט.{{הערת שוליים|1=הרבי, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4611&hilite=4d5e560a-3e54-4d21-b208-1083f9a72c95&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=426 שיחות קודש תשל"ה ח"א, (426).].}}

למרות שיש מדברי ה[[נביאים]] שהם דברי משל, שונה הדבר אצל דברי אמוראים, שאין דרכם לדבר במשל.{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4608&hilite=dabc3418-fd89-46d0-b1d1-d407fede6ce0&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=43 שיחות קודש תשל"ג ח"ב עמ' 15.].}}
== אמוראים ==
 
=== רב ===

אחיינו של רבי חייא, היה רב, שהיה גם תלמידו של רבי יהודה הנשיא. למרות שרב נחשב לאמורא, ולרוב אינו חולק על התנאים, ישנם מקרים בודדים בהם הגמרא אומרת כי כוחו גדול כשל תנא ויכול הוא לחלוק עליהם.<REF>[[כתובות]] ח, א.</REF>[[המהר"ל]]<REF>הליכות עולם.</REF> מסביר כי למרות שלתנא נחשב רק מי ששמו מוזכר במשנה, הכוונה היא שכוחו וחשיבותו היא כשל תנא. לפי שיטת הערוך<REF>ערך רב.</REF> רב אכן היה תנא, בדורם של תנאים רבים אחרים: לוי, בר קפרא, רבי שמעון בר רבי ורבי גמליאל בן רבי, וגם היה בכלל אמורא, שהרי היה חבירו של שמואל ובני דורו, ולכן נחשב הוא משניהם.

== רבה ==
השם "רבה" הוא קיצור של השם "רבי אבא", ומכיון שכאמורא הוא מכונה בשם "רבי", הרי זה מורה על גודל מעלתו של הקרוי בשם זה.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=06cdd8b0-a194-4464-b977-4a587f6288ae&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=332 עמ' 833].}}
=== אביי ===
אביי היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". 

הוא היה הבר פלוגתא של רבא, אך ההלכה נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם".

ה[[בעל שם טוב]] אמר שאביי היה המקור של תורה שבעל פה{{הערת שוליים|1=[[כתר שם טוב]] הוספות כח.}}

[[אדמו"ר הזקן]] העיד כי דרך הלימוד של [[הבעל שם טוב]] היתה כאביי. הוא אמר דרשה של שלוש שעות מתורתו של הבעל שם טוב בסוגיא של יאוש שלא מדעת בה נפסקה ההלכה כאביי, ואח"כ כאשר הקהל השיח כי דברי תורה אלו הם ממש כאביי ורבא, הוא עלה על הבמה ואמר כי ליתר דיוק יש לומר כי דרכו היתה כאביי דווקא.

כאשר רבו רבה בר נחמני אמר לו שהוא בינוני{{הערת שוליים|1-הערת הרבי:בכת"י הש"ס ועין יעקב שהובאו בדקדוקי סופרים לברכות (סא, ב), בפירוש ר"ח (נדפס בנספחים לאוצר הגאונים לברכות) - בכל מקומות אלו הגירסא בלשון רבים: "אנו בינונים" או "אנן בינונין". ולא מצאתי, לעת עתה חבר לאדה"ז בגירסתו "אנא בינוני" - לבד המשמעות דפירש"י על אתר שכותב "אם אתה מן הבינונים", ולא כמו שכתוב בפירוש ר"ח הנ"ל "אי אנן בינונין אנו לא שבק מר כו'".}}, אמר לו אביי: אם כן לא שבקת חיי לכל בריה! הרבי פירש מאמר זה בשם אביו רבי לוי יצחק, שהוא על פי מאמר רז"ל{{הערת שוליים|1=[[מסכת ראש השנה]] ח, ב.}} צדיקים נחתמים לאלתר לחיים. וכיון שאין צדיק גמור בעולם, הרי כל הבריות אין נכנסים בסוג זה.

וביותר ניחא על פי הפירוש המוקף ברש"י שבעין יעקב "משווינין לכולי עלמא רשעים", שאם כן כל בריה הוא מאלו שנחתמין לאלתר למיתה.

== ראה עוד ==
*[[תנאים]]
*[[ריש גלותא]]
{{הערות שוליים}}
{{דורות}}
[[קטגוריה:יהדות]]