עריכת הדף "שבטי ישראל"

[[קובץ:ראובן ושמעון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ראובן ומשמעון משבטי קה]]
'''השבטים''' היו בניו של [[יעקב אבינו]], וכולם היו [[צדיקים]], בניגוד לבניהם של [[אברהם]] ו[[יצחק]], שלכל אחד מהם היה בן שלא הלך בדרך הישר.

על פי [[תורת הקבלה]], לכל אחד מהשבטים יש שער מיוחד בשמים, ולכל אחד מהם נוסח [[תפילה]] שונה{{הערת שוליים|1=מובא באגרת הקודש שבסוף ספר נועם אלימלך.}}.

== דינם ==

ישנה חקירה הידועה אם ה[[אבות]] וה[[שבטים]] היה להם דין נח או דין ישראל. הרבי מסיק, כי בפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין נח.

הרבי מחדש עוד, כי יש לומר בדרך אפשר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי האבות מוזכר{{הערת שוליים|1=[[רש"י]] ב[[פרשת תולדות]] כו, א לגבי אברהם, וב[[פרשת וישלח]] ל, ה, לגבי יעקב "ותרי"ג [[מצוות]] שמרתי.}} ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות.

== יהודה ==

'''יהודה''' הוא הבן הרביעי של לאה אשת [[יעקב אבינו]], והיה גם [[מלך]] עליהם. גם [[דוד המלך]], הוא מצאצאיו של יהודה בן אחר בן, ו[[מלך המשיח]] יהיה צאצא של יהודה ושל דוד המלך.

:::'''לערך מורחב: [[יהודה]]'''.

== יוסף ==

'''יוסף הצדיק''' נולד לאביו לעת זקנותו{{הערת שוליים|לשון הפסוק: כי בן זקונים הוא לו.}}, ותואר פניו היה דומה לשל אביו{{הערת שוליים|ראה רש"י שם.}} הוא היה גם דומה לאביו במאורעות שעברו עליו ועל אביו, כאשר שניהם נרדפו על ידי אחיהם, ועוד{{הערת שוליים|רש"י שם בשם המדרש.}}

בתורת ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] מאופיין יוסף הצדיק כסמל הקדושה שבכל הדורות, בעמדו לפני נסיון קשה של אשת איש במקום הטמא ביותר בעולם - [[מצרים]] המכונית "ערוות הארץ", ולמרות זאת עמד בנסיון בגבורה.

:::'''לערך מורחב: [[יוסף הצדיק]]'''. 

צאצאיהם של עשרת מהשבטים גלו, ונעלמו, ועקבותם לא נודעו עד היום.

:::'''לערך מורחב: [[עשרת השבטים]]'''.

== בנימין ==
[[קובץ:בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר בנימין בן יעקב (נבי ימין) מזרחית לכפר סבא]]
למרות ש[[משכן]] שילה נבנה בחלקו של יוסף הצדיק, הרי ששני בתי המקדשות נבנו בחלקו של בנימין.

בנוגע לכך מובא בגמרא, כי רצועה יוצאת מחלקו של יהודה לחלקו של בנימין, ורצועה זו כוללת את [[יסוד המזבח#קרן מערבית דרומית|קרן מערבית דרומית]], שמסיבה זו לא היתה לה יסוד בבנין המזבח, אלא בקרן היו שני נקבים דקים ועמוקים, והדמים שניתנו על יסוד מערבי ויסוד דרומי יורדין בהם, ומתערבין באמה, ויוצאין משם לנחל קדרון{{הערת שוליים|1=[[מסכת זבחים]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=53b&format=text נג, ב].}}.

אודות כך מובא בגמרא:

:::''"רצועה היתה יוצאה מחלקו של [[יהודה]] ונכנסה בחלקו של בנימין, והיה בנימין ה[[צדיק]] מצטער עליה בכל יום לנוטלה שנאמר "חופף{{הערת שוליים|=כאדם המחשב ודואג. - [[רש"י]].}} עליו כל היום", לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן ל[[הקב"ה]] שנאמר "ובין כתפיו שכן". 

בגמרא זו מבואר, כי דווקא בשביך שהתאונן על כך שלא זכה שכל המזבח יבנה בחלקו, לכן זכה שהשכינה ששורה ב[[בית המקדש]] תשרה בחלקו דווקא, שהיר החל מהמזבח והלאה היה בחלקו של בנימין, ובו ה[[היכל]], [[קודש]], [[קודש הקדשים]], וכו'.
{{הערות שוליים}}
{{דורות}}
[[קטגוריה:יהדות]]