לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
חסידות צאנז
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־20:19, 15 ביולי 2010 מאת
חיים נהר
(
שיחה
|
תרומות
)
(
←
קישורים חיצונים
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:דברי חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי חיים מצאנז מייסד השושלת]] [[תמונה:צאנז.jpg|left|thumb|250px|רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]] [[תמונה:צאנז 6.jpg|left|thumb|250px|רבי צבי אלימלך הלברשטאם]] [[תמונה:שמרלר.jpg|left|thumb|250px|רבי אליהו שמרלר נושא דברים במעמד [[שערי הוראה]]]] חסידות '''צאנז''', יסודה מהרה"ק רבי '''חיים הלברשטאם''' מצאנז, בעל הדברי חיים, שהיה תלמידו של הרה"ק רבי נפתלי צבי מרופשיץ, תלמידו המובהק של הרה"ק רבי [[אלימלך מליז'נסק]]. יסודות החסידות הינן - עבודת ה' על דרך החסידות, מתוך התמדה עצומה ודביקות ב[[תורה]]. רבי חיים מצאנז עצמו היה ידוע בכוחו העצום בתורה, וכן חיבר ספרים תורניים רבים. שו"ת, חידושים על מסכת בבא מציעא, חידושים על התורה ועוד. רבי חיים מכנה את [[אדמו"ר הזקן]] בתואר '''גדול באחרונים.'''<REF>שו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות ח"א עמ' תט"ז)</REF> עד היום מתאפיינות חסידויות צאנז בכל העולם באופיים התורתי. כדוגמא לכך יש לציין כי בחסידות צאנז, נוהג ה[[אדמו"ר]] לומר פלפול תורני בימי החנוכה. כמו כן מתאפיינת החסידות בהקמת מוסדות '''מפעל הש"ס העולמי''' להחדרת [[לימוד התורה]] בעמל ובהתמדה. מוסדות אלו ידועים במיוחד בבחינות החודשיות שלהם, ובתוארי הכבוד שהם מעניקים לכל צורב היודע סכום מסוים של דפי [[גמרא]], החל מ"הגאון" וכלה ב"מרן". זאת על פי ציוויו של האדמו"ר האחרון מצאנז, כדי להגדיל את כבוד ה[[תורה]] ואת ה[[אהבה]] ללומדה. == יסוד חסידות צאנז ב[[ארץ ישראל]] == רבי [[יקותיאל צבי יהודה הלברשטאם]] בא ל[[ארה"ב]] בשנת [[תש"ו]], לאחר שניצל בניסים מאימי ה[[שואה]], וייסד את מוסדות חסידות צאנז ב[[ארה"ב]]. בשנת [[תשט"ו]] בא ל[[ארץ ישראל]], . ב[[ארץ ישראל]] ייסד את מוסדותיו המפוארים בנתניה, במרכז קרית צאנז הגדולה, שם שוכנים הישיבה, תלמוד התורה, בית חינוך לבנות, ואף מרכז רפואי. גם ב[[ירושלים]] הקים קרית צאנז במרכז ירושלים, ושם רשת מפוארת של מוסדות. רבי יקותיאל יהודה היה רגיל לומר, שהוא מקנא ב[[ליובאוויטש]].<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 חב"ד אינפו]</REF> לאחר פטירתו ממשיכים את דרכו, בנו הרה"צ רבי צבי אלימלך הלברשטאם שליט"א ב[[ארץ ישראל]], ובנו השני הרה"צ רבי שמואל דוד הלברשטאם שליט"א ב[[ברוקלין]]. בין החסידויות שוררת מחלוקת קטנה לא רשמית, אם כי האדמו"רים עצמם נפגשים לעיתים. רבי צבי אלימלך שומר על קשר של ידידות עם חב"ד, ומשתתף לעיתים באירועים שונים.<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46810 בהכנסת ספר תורה לבית חב"ד].</REF> רבים מרבני צאנז היו בקשר אדוק עם הרבי, החל מרבי [[אליהו שמרלר]] שחתם על פסק דין כי הרבי משיח, והמשך ברבי [[אהרן וידר]], רבה של צאנז בניו יורק, וחותנו של האדמו"ר מצאנז - ארה"ב, ורבי [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], חותנו של האדמו"ר מצאנז - א"י הנוכחי. '''לערך מורחב על רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר ובנו רבי שלמה זלמן אונסדורפר, ראה [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר|כאן]].''' ==רבי אליהו שמרלר== הרב [[אליהו שמרלר]] הוא ראש ישיבת צאנז, מחבר הספר "דברי אליהו", ואיש אמונו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מצאנז קלויזנבורג זצ"ל. היה מהרבנים הראשונים שחתמו על הפסק דין כי הרבי הוא מלך המשיח. בשנת [[תשנ"ו]] הגיע הרב לביקור בצפת, "החלטנו אז כי כדאי לנצל את ההזדמנות", מספר הרב ליפש, "גיבשנו משלחת שכללה את הרב [[משה אשכנזי]], וחלק מצוות ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], וקבענו עמו פגישה. במהלך השיחה עמו, צטטנו קטעים משיחת שבת פרשת משפטים [[תשנ"ב]], אך הסתבר כי הוא הכיר את השיחה היטב, וזכר אותה בעל פה... התברר לנו כי הוא בקי בשיחות בכלל. הוא סיפר למשלחת כי שלח פעם ספר לרבי, והספר הגיע בערב [[תשעה באב]]. במוצאי תשעה באב זכה לקבל את מענה קודשו בדבר הספר: "נתקבל ספרו ערב יום שנולד [[מלך המשיח]]"... הוא כמובן שמח לחתום על פסק הדין. כך מספר הרב ליפש. עוד מספר הרב ליפש: בהזדמנות מסויימת סיפר לי אחד מבני משפחתו, כי במשפחתם מאמינים כולם, הבנים והחתנים, כי הרבי הוא [[מלך המשיח]]!...<REF>[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]</REF> הרב שמרלר משמש גם כראש מוסדות [[שערי הוראה]], שמטרתה להנחיל לבחורי הישיבות וילדי הת"ת את לימוד ההלכה, על ידי [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. במפעל מתקיימים בחינוך כסדרם, ומחולקים מלגות בסכומים גדולים. == רבי נפתלי שמרלר == הרב נפתלי שמרלר, בנו של רבי אליהו שמרלר שליט"א, ומחבר הספר "הלכות גדולות". בשנת [[תשס"ח]] בא הרב לביקור בישיבת חב"ד חנוך לנער בדלתון יחד עם מנהל ישיבת צאנז הרב לייזרוביץ ומשלחת נכבדה. את פניו קיבל ראש הישיבה הרב [[אליעזר וולישאנסקי]] יחד עם הרמי"ם שערכו לו סיור קצר בישיבה. הרב נאם, ובתוך הדברים אמר: אתם צריכים להודות לקב"ה שזכיתם להיות קשורים לליובאוויטשער רבי, שהוא האילן הגדול של הדור שלנו". בהמשך השיחה הוסיף הרב שמרלר, "הרבע הוא ענק שבענקים ואתם צריכם לא רק לשמוח אלא גם לייקר ולהרגיש את האחריות הגדולה שיש על כתיפיכם. כשנכנסתי לפה ראיתי את האור של הרבי והקדושה שלו במקום הזה. תמשיכו ללמוד ולעשות רק נחת לרבי ולקב"ה". == קישורים חיצונים == *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46741 הרב אליהו שמרלר באחד ממעמדי שערי הוראה] *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39871 הרב נפתלי שמרלר בביקור בישיבת חנוך לנער בדלתון] *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=37681 הרב רייך, רב צאנז בצפת משתתף בסיום הש"ס בצפת] {{הערות שוליים}} {{חצרות}} [[קטגוריה:חצרות]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:*
(
עריכה
)
תבנית:Col
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:אינפו
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:חצרות
(
עריכה
)
תבנית:קישור חבד און ליין
(
עריכה
)
תבנית:רווח
(
עריכה
)
תבנית:רווח קשיח
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)