עריכת הדף "משולם זושא מאניפולי"

הרה"ק '''משולם זוסיא מאניפולי''', הידוע בכינויו 'הרבי רבי זושא', נולד לאביו רבי אלעזר ליפא.

מגדולי חסידיו של [[המגיד ממזריטש]], והיה רעו של [[אדמו"ר הזקן]]. הוא היה גם אחיו של הרה"ק רבי [[אלימלך מליז'נסק]] בעל הנועם אלימלך, שנתקרב על ידו ובעצתו למגיד ממזריטש.

נודע כבעל דרך מיוחדת ב[[עבודת השם]], הכוללת [[ענווה]] ו[[ביטול]] ועבודת ה' בתמימות. בצוואת המגיד<REF>מ[[הגניזה החרסונית]].</REF> הורה לתלמידים ללכת בדרכו של רבי זושא במידת הענווה.


== שמו ==

ישנם שלושה גירסאות לשמו: שמו המקובל בקרב הקהל - זושא<REF>ראה גם 'רשימות' (יומן חורף תרצ"ה, 'כפר חב"ד' גל' 888, עמ' 14)</REF>, זוסיא, וזוסמן.<REF> ראה בספרו של הרה"ק ר' יששכר בער מזלוטשוב "מבשר צדק" (פ' תולדות ופ' תרומה), ובספרו של חתנו הרה"ק ר' אברהם חיים מזלוטשוב "אורח לחיים" (פ' בשלח, פ' ויקרא ופ' בהעלותך).</REF>

[[אדמו"ר הצמח צדק]] מכנהו במכתב בשם "זוסמן".<REF>מכתב בכתב יד. (הרב [[יהושע מונדשיין]]).</REF>

== קשריו עם אדמו"ר הזקן ==

מסופר כי פעם הלך אדמו"ר הזקן לר' זוסיא ור' זוסיא אמר כי ירא הוא מאד, מאחר שנשמה ד[[אצילות]] הולכת אליו.

פעם חלה ר' זוסיא ואדמו"ר הזקן עמד אצלו ושימשו.

[[אדמו"ר הזקן]] אמר: "לשלושה יש לי אהבת נפש: לר' זושא, ל[[מנחם נחום מצ'רנוביל|ר' נחום]], ולר' [[לייב הכהן]].<REF>מסיפורי המשפיע ר"ש גרונם – 'רמ"ח אותיות' ו'למען ידעו.. בנים יולדו'.</REF>.

== אודות ספר התניא ==

כשהדפיס אדמו"ר הזקן את [[ספר התניא]] שלח שליח מיוחד לר' זוסיא שיתן לספר את הסכמתו, ואכן רבי זושא כתב את הכסמתו הנלהבת לספר התניא, בה מכנה את אדמו"ר הזקן בתוארים "הרב האי גאון, איש אלוקים קדוש וטהור אספקלריא המאירה".

לפי גירסא אחרת: באסיפה מסויימת שהתקיימה אצל רבי זושא מאניפולי, בהשתתפות תלמידי המגיד, הופיע אדמו"ר הזקן. שאלו רבי זושא: מה הבאת מ[[רוסיה]] המגושמת? הוציא אדמו"ר הזקן את קונטרסיו, והביאו לרבי זושא מאניפולי ורבי [[יהודה לייב הכהן]]. ב[[לילה]] הלכו לישון התלמידים אצל רבי לייב, ורבי זושא ורבי לייב עיינו בכתבים. במהלך הלימוד בכתבים שניהם נתלהטו מאוד מהספר, וב[[בוקר]] הורו לאדמו"ר הזקן להדפיסו. 

פרץ אדמו"ר בבכי ואמר: הגדולים אינם זקוקים לספר זה, ולקטנים לא תהיה ממנו תועלת. אך הם השיבו לו: הגדולים צריכים לו וגם לקטנים תהיה תועלת!<REF> ר' מאיר אבצן, שמע מהחסידים ר"י מתמיד, ור' [[בערל יפה]]. ס' 'בן לאשרי'. </REF>

בהסכמתו כותב "וטוב אשר עשה ואשר הפליא ה' חסדו ונתן בלבו הטהור להראות עַם ה', דרכיו הקדושים".
בקשר לכך, מסופר כי רבי זושא התבטא בעת הסכמתו כתיבת הסכמתו זאת: "תמהני, כיצד יכול היה להכניס אלוקים כל כך גדול בתוך ספר כל כך קטן".

== אדמו"ר הזקן אודות מדריגתו ==

אדמו"ר הזקן העיד עליו: עבודת איש המופת הזה, היתה ב[[יראה עילאה]] כל כך, עד שבהיכל ה[[יראה]] היתה יראתו גם כן להפלא ופלא.<REF> מצרף העבודה עמ' כז.</REF>

אדמו"ר הזקן התאונן פעם באמרו: כיצד יתכן, שהצדיק רבי זושא, כאשר ברוח קדשו השיג את כוח הפועל אלוקי מכוכב אחד בלבד, נפלה עליו יראה עצומה כל כך עד שמיד נפל לחולי השלשול, ואני תודות לקל, כח השגתי הוא בכל העולמות ב[[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין]], ואף על פי כן לא זז אני ממקומי ולא נד כלל. מדי דברו, אחזתו חיל ורעדה, הצלוחית שאחז בידו נפלה, ופניו נעשו כלפיד אש, ועיניו בלטו כדרכו בקודש בעת התפשטות מהאי עלמא, לערך חצי שעה. כשהתעורר מדבקותו אמר: בלי גוף של [[מלאך]], אין לבן אנוש את היכולת להכיל יראה כזו.<REF> מצרף העבודה עמ' כז.</REF>

ב[[ב' שבט תק"ס]] נפטר ר' זוסיא, ומנוחתו כבוד באניפולי על יד ציון המגיד ממזריטש.

== לימודו ==

למרות שלא נודע כלמדן גדול, היה מכנהו אדמו"ר הזקן 'גאון'. הטעם לזה, הסביר, שכשאר היה מתקשה בלימוד היה מתפלל לה' שיאיר עיניו בתורה, כך שהיה זוכה ללימוד תורה באופן עמוק ואמיתי.

לפי גירסא אחרת סיפר [[אדמו"ר הזקן]] כי בשעה שביקרו האחים הקדושים הרבי רבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]] ורבי [[פנחס בעל ההפלאה]] אצל רבם [[המגיד]] הציעו לפניו קושיא עצומה בדברי ה[[רמב"ם]]. כשבאו אליו מצאוהו שקוע בהרהורים, כשהפנו אליו את תמיהתם ענה להם מיד והראה להעם שהדברים אינם מוקשים כל עיקר. סיים אדמו"ר הזקן את דבריו באמרו: שפטו אתם, האם אין הוא ראוי לתואר שר התורה?<REF> מדור אל דור לרמ"נ טברסקי עמ' נ"א.</REF>

יש הטוענים כי רבי זושא היה רב עשרים ואחת שנים בעיר אניפולי, וביקש מהשי"ת שישכחו זאת, כדי להסתיר את גדלותו בתורה.

== קישורים חיצונים ==

*[[יהושע מונדשיין]], [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=33&lang=hebrew קשריו של רבי זושא ואדמו"ר הזקן]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]