עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק מ"ד"

{{תניא}}
'''פרק מ"ד''' מספר התניא מבאר כיצד לעורר את האהבה לבורא ית"ש.
==מבוא לפרק==

==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=מד|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ד}}}}

==סיכום הפרק==
א. האופן הראשון בו יכול האדם לעורר את נפשו לאהבת ה', היא על דרך הפסוק "נפשי אויתיך", כמשך האדם שמתעורר שנפשו וחיותו תשוב אליו כשהוא חלש ומעונה או כשהוא עיף, כך גם האדם מעורר את עצמו ומשתוקק להתדבק בה' שהוא חיותו, ומתאווה להתקרב אליו מסיבה זו.

על ידי התבוננות נמשכת יכול האדם לעורר את עצמו לאהבה זו שתהיה בדרגא "רעותא דלבא" שירגיש אותה ממש בלבו. אף גם אם הגיע לכך רק במחשבתו, שיבין במחשבתו שהשם הוא מקור חיותו  ולכן יתעורר להתקרב אליו, גם באופן זה עבודתו נקראת באהבה ויראה, והיא נקראת ב[[זוהר]] [[דחילו]] ו[[רחימו]] שכליים.

ב. אהבה בדרגה גדולה יותר, היא דרגתו של משה רבינו הנקרא [[רעיא מהימנא]], שהיא כבן המשתדל אחר אביו ואמו מפני שהוא אוהבם יותר מאת נפשו הוא, ולמרות שדרגה זו היא דרגה גבוהה ביותר, גם זו דרגה אפשרית היא, ומגיעה לאדם אחרי התבוננות ממושכת וקבועה כי ה' הוא אביו האמיתי, שהרי הוא מקור חיותו היחיד.

==צילום הפרק==

==מושגים יסודיים בפרק==

{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק מ"ג|פרק מ"ג]]|הבא=[[תניא - פרק מ"ה|פרק מ"ה]]}}

[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]