עריכת הדף "מוצאי שבת"

'''מוצאי שבת''' הינו זמן בו נוהגים יהודים בכלל ו[[חסיד]]ים בפרט לערוך את סעודת '[[מלווה מלכה]]' - 'סעודתא דדוד מלכא משיחא' (סעודתו של דוד המלך), ועל סעודה זו נאמר שנוהגים לספר בה סיפור של [[הבעל שם טוב]]. בסעודה זו הרבי מקפיד ליטול ידיו ולאכול בה פת.

בשנות נשיאותו של [[הרבי]], הפך [[מוצאי שבת]] לזמן בו היו מתבצעים בדרך כלל ה[[חוזר|חזרות]] על השיחות שהרבי אמר במשך [[התוועדות]] השבת, כדי להעלות את הדברים על הכתב. בשנה שלאחר האירוע שהחל ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"ח]], [[התוועדות]] השבת הקבועה של הרבי עברה למוצאי שבת, עד לש"פ משפטים-שקלים מבה"ח אדר ה'תש"מ, אז חזר הרבי לקיים את ה[[התוועדות]] ב[[שבת]] עצמה.

==הוצאת כסף==
[[קובץ:צילום מסך 2022-12-30 125431.png|ממוזער|הוספת הרבי בכתב יד קודשו במכתב לרב [[חנניה יוסף אייזנבאך]] מ[[תשל"א]]: "מנהגנו להשתמט ולא לתת ממון במוצש"ק [במוצאי שבת קודש]" ]]
בשיחות וכתבי רבותינו נשיאינו{{הערה|1=התמים חוברת ז' חלק ב' עמוד 738. ועוד.}} מצינו מספר אזכורים בנוגע להקפדה שלא להוציא כסף במוצאי שבת, אפילו לא לצרכי הבית. והרבי אף העיד ש"אדמו"ר מוהרש"ב, לא היה נותן מעות במוצאי שבת להוצאות הבית... שיש מקור לדבר בהנהגות רבי יהודה החסיד{{הערה|ראה ספר חסידים סימן קכא.}}.

עם זאת, הרבי חילק מספר פעמים כסף במוצאי שבת לצרכי צדקה, וביאר את טעמו שהיות וזו הוספה במצוות, ולא הייתה אפשרות לעשות זאת קודם לכן - אין מניעה להוציא כסף במוצאי שבת{{הערה|ראו גם: שיחת פרשת וילך תשל"ט סעיף מ.}}.

==פיוטים ותפילות למוצאי שבת==
===פיוטים===
בקהילות רבות נהוג לשיר במוצאי שבת פיוטים.
* הפיוט '[[אמר ה' ליעקב|אל תירא עבדי יעקב]]', המסודר על פי סדר האל"ף-בי"ת. מנהג זה מוזכר רבות בכתבי החסידות של רבותינו נשיאינו, עם ביאור ופירוט רחב על הקשר בין הפיוט למוצאי שבת, אך בפועל לא נתקבל המנהג לנגן אותו אצל חסידי חב"ד{{הערה|1=[http://www.teshura.com/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf סקירה על הפיוט בכתבי רבותינו נשיאינו], בתוך תשורה, כסלו תשע"ט.}}.
* הפיוט [[ניגון אליהו הנביא]].
* הפיוט [[ניגון המבדיל]].

===תפילות===
בחב"ד נוהגים להגיד בפרט את 2 תפילות אלו שיש בהן קשר חזק לעניני [[חב"ד]]. 

* את תפילת הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב]] [[הקדושת לוי]] שהיו ידידים בלב ונפש הוא ו[[האדמו"ר הזקן]] והתפילה מתחילה במילים; אלוקי אברהם אלוקי יצחק אלוקי יעקב שמור נא והצל נא וכו'. 
{{חלונית
|ניקוד=כן
|רוחב=27%
|כותרת=אֱלֹקֵי אַבְרָהָם אֱלֹקֵי יִצְחָק וְאֱלֹקֵי יַעֲקֹב
|תוכן=
<poem>
אֱלֹקֵי אַבְרָהָם אֱלֹקֵי יִצְחָק וְאֱלֹקֵי יַעֲקֹב, שְׁמוֹר וְהַצֵּל אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ מִכָּל רָע בֵּתְּהִילָּתְּךָ/בְּסוּכַּתְּךָ/בְּצִילְךָ{{הערה|ראו [[יעקב ישראל סטל]] (עורך), הרב [[שמואל אשכנזי]], '''אגרות שמואל''', ירושלים תשפ"א, חלק ב, אגרת תקט, עמ' 713. ויש בזה נוסחאות שונות}}, כַּאֲשֶׁר הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ הָאֲהוּבָה עוֹבֶרֶת, שֶׁהַשָּׁבוּעַ, הַחֹדֶשׁ וְהַשָּׁנָה, יָבֹא לָנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, לֶ[[אמונת חכמים|אֱמוּנַת חֲכָמִים]], לְאַהֲבַת חֲבֵרִים, לִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, לְהַאֲמִין בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עִקָּרִים שֶׁלְּךָ, וּבִגְאוּלָה קְרוֹבָה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וּבִ[[תחיית המתים|תְחִיַּת הַמֵּתִים]], וּבִנְבוּאַת [[משה רבינו|מֹשֶׁה רַבֵּנוּ]] עָלָיו הַשָּׁלוֹם:
{{ש}}רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הִנְּךָ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ, תֵּן גַּם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ כֹּחַ, לְהוֹדוֹת לְךָ, וְרַק אֹתְךָ לַעֲבֹד, וְלֹא לְאַחֵר חָלִילָה. וְשֶׁהַשָּׁבוּעַ, הַחֹדֶשׁ וְהַשָּׁנָה יָבֹא לָנוּ לִבְרִיאוּת וּלְמַזָּל טוֹב וְלִבְרָכָה וּלְהַצְלָחָה, וּלְחֶסֶד, וּלְבָנֵי, חַיֵי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, וְסִיַעְתָּא דִשְמַיָּא לָנוּ וּלְכֹל יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן.
</poem>
}}
* וכן את תפילת "אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ" ובפרט שמוזכר בה שמה של ה[[חסידות חב"ד]] במילים "וַחֲנוּנִים '''חָ'''כְמָה '''בִּ'''ינָה וָ'''דַ'''עַת מֵאִתְּךָ" וכו'{{הערה|ראה קונטרס טעמי התפילות (עמוד 51)}} כדלהלן שהודפסו בסידור [[תהילת ה']] להלן נוסחתה;
סדר התפילה ל[[מוצאי שבת]] '''אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ. בְּסִימָן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָחֵל עָלֵינוּ. אֶת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם.''' 
בתפילה מסודרים בה כל אותיות הא"ב לפי סדר שערים ומוזכרים בשערים ט"ל פעמים אותיות הא"ב לרמוז לתפילת ובקשת "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִ'''טַּל''' הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ. (בראשית פרק כ"ז פסוק כח)" [[יעקב אבינו|ברכת יעקב]] הנאמרת גם ב[[מוצאי שבת]] וכן למקרא שכתוב; "אֶהְיֶ֤ה כַ'''טַּל֙'''{{הערה|ראה שם, והוסיף שם שעל כן ב[[מסורת הניגונים]] של חב"ד הניגון [[אמר השם ליעקב]] הוא ניגון '''ט"ל''' מהטעם הנ"ל}} לְיִשְׂרָאֵ֔ל יִפְרַ֖ח כַּשּׁוֹשַׁנָּ֑ה וְיַ֥ךְ שׇׁרָשָׁ֖יו כַּלְּבָנֽוֹן׃" (הושע פרק יד פסוק ו).

בתפילה מוזכרים [[חכמה בינה ודעת]] שהבקשה שנזכה לחנינה מאיתנו יתברך ב3 אלו, כמו כן בתפילה מוזכר שם הקדוש המסוגל להצלחה בכל מכל כל והוא השם '''חב"ו''' בראשי תיבות ואמצעי תיבות 3 פעמים. ב3 פיסקאות הראשונות; '''בְּ'''סִימָן וכו'. '''חֲ'''שׂוּכִים וכו'. '''וּ'''מְנֻקִּים וכו'. וכן בפיסקא 4, וַחֲנוּנִים '''חָ'''כְמָה '''בִּ'''ינָה '''וָ'''דַעַת וכו'. וכן בפיסקא 5. וְתַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶם וְ'''בָּ'''ם שָׂשׂ'''וֹ'''ן וְשִׂמְ'''חָ'''ה, אות אחת לפני הסוף '''חב"ו''' שהוא ראשי תיבות שם הקדוש הלז המסוגל ל'''ח'''יי '''ב'''ני '''ו'''מזוני. 

כמו כן בהמשך התפילה נרמזו אותיות הא"ב הראשונות ב4 אותיות בראשי תיבות '''אבג"ד''' '''א'''מצו '''ב'''רכו '''גד'''לו ליועץ עצה טובה לישראל, שיזכה לסיוע מ[[אליהו הנביא]] זכור לטוב שעפיפותיו בארבע פעמים כמובא בחז"ל{{הערה|[[מסכת ברכות]] (דף ד עמוד ב); תנא מיכאל באחת, גבריאל בשתים, ''''אליהו בארבע, ומלאך המוות בשמ[ו]נה''', ובשעת המגפה באחת:}}, ומי שיועץ עצות שאינם טובות על ישראל באותיות '''אבגד"ה''' הראשונות בא"ב כשהן נכפלות ל8 אותיות בראשי תיבות כזה '''אבד'''ו '''גד'''עו '''ה'''פרו '''ה'''פר עצתו, כדי שיפגע בו [[מלאך המוות]] שעפיפותיו בשמונה כמובא בחז"ל{{הערה|שם}} ויתבטלו עצותיו.

{{ציטוטון|
אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ. '''בְּ'''סִימָן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָחֵל עָלֵינוּ. אֶת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם. '''חֲ'''שׂוּכִים מִכָּל חֵטְא וָפֶשַׁע. '''וּ'''מְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע. וּמְדֻבָּקִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וַחֲנוּנִים '''חָ'''כְמָה '''בִּ'''ינָה '''וָ'''דַעַת מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶם וְ'''בָּ'''ם שָׂשׂ'''וֹ'''ן וְשִׂמְ'''חָ'''ה. וְלֹא תַּעֲלֶה קִנְאָתֵנוּ עַל לֵב אָדָם. וְלֹא קִנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ. מַלְכֵּנוּ וֵאלֹקֵינוּ. שִׂים בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל [יש מוסיפים; בְּכָל מַקוֹם שְׁהֶם] עֵצָה טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה, '''אַ'''מְּצוֹ. '''בָּ'''רְכוֹ. '''גַּדְּ'''לוֹ. קַיְּמוֹ. קַיֵּם עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים]] פרק כ פסוק ה); יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ. וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא: וְנֶאֱמַר ([[איוב]] פרק בך פסוק חך); וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ. וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר{{הערה|ופירש שם רבי יוסף קרא; '''וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר''' - הרבה בני אדם נוטלין '''עצה''' ודרך לעצמן, וכסבורין שתאיר להן עצתן, ונכשלין בה, אבל אתה - '''עַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר''' - שתצליח את דרכיך.}}: וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל [יש מוסיפים; בְּכָל מַקוֹם שְׁהֶם], עֵצָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה. '''אַבְּד'''וֹ. '''בַּ'''טְּלוֹ. '''גַּדְּ'''עוֹ. '''הָ'''פֵרוֹ. '''הָ'''פֵר עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים]] פרק גל פסוק י); ה' הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם. הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים: וְנֶאֱמַר ([[ישעיהו]] פרק ח פסוק י); עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר. דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל: וּפְתַח לָנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ בְּזֶה הַשָּׁבוּעַ וּבְכָל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ. שַׁעֲרֵי '''א'''וֹרָה. שַׁעֲרֵי '''בְ'''רָכָה. שַׁעֲרֵי '''גִ'''ילָה. שַׁעֲרֵי '''דִ'''יצָה. שַׁעֲרֵי '''דֵ'''עָה. שַׁעֲרֵי '''ה'''וֹד וְ'''הָ'''דָר. שַׁעֲרֵי '''וַ'''עַד טוֹב. שַׁעֲרֵי '''זִ'''מְרָה. שַׁעֲרֵי '''חֶ'''דְוָה. שַׁעֲרֵי '''חֶ'''מְלָה. שַׁעֲרֵי '''חֵ'''ן וָ'''חֶ'''סֶד. שַׁעֲרֵי '''חַ'''יִּים '''ט'''וֹבִים. שַׁעֲרֵי '''ט'''וֹבָה. שַׁעֲרֵי '''יְ'''שׁוּעָה. שַׁעֲרֵי '''כַ'''פָּרָה. שַׁעֲרֵי '''כַ'''לְכָּלָה. שַׁעֲרֵי '''לִ'''מּוּד תּוֹרָה '''לִ'''שְׁמָהּ. שַׁעֲרֵי '''מָ'''זוֹן. שַׁעֲרֵי '''מְ'''חִילָה. שַׁעֲרֵי '''נֶ'''חָמָה. שַׁעֲרֵי '''סְ'''לִיחָה. שַׁעֲרֵי '''עֶ'''זְרָה. שַׁעֲרֵי '''פְ'''דוּת. שַׁעֲרֵי '''פַ'''רְנָסָה טוֹבָה. שַׁעֲרֵי '''צְ'''דָקָה. שַׁעֲרֵי '''צָ'''הֳלָה. שַׁעֲרֵי '''ק'''וֹמְמִיּוּת. שַׁעֲרֵי '''רְ'''פוּאָה '''שְׁ'''לֵימָה. שַׁעֲרֵי '''שָׁ'''לוֹם. שַׁעֲרֵי '''שַׁ'''לְוָה. שַׁעֲרֵי '''ת'''וֹרָה. שַׁעֲרֵי '''תְ'''פִלָּה. שַׁעֲרֵי '''תְ'''שׁוּבָה. שַׁעֲרֵי '''תְ'''שׁוּעָה. כְּדִכְתִיב ([[תהלים]] פסוקים טל-מ); '''וּתְשׁוּעַת''' צַדִּיקִים מֵה'. מָעוּזָם בְּעֵת צָרָה: וַיַּעַזְרֵם ה' וַיְּפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים '''וְיוֹשִׁיעֵם'''. כִּי חָסוּ בוֹ: וְנֶאֱמַר ([[ישעיהו]] פרק נב פסוק י); חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם. וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת '''יְשׁוּעַת''' אֱלֹקֵינוּ: וְנֶאֱמַר (שם [[ישעיהו]] פרק נב פסוק ח); קוֹל צוֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ. כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן: וְקַיֵּם לָנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (שם [[ישעיהו]] פרק נב פסוק ז); מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ '''יְשׁוּעָה'''. אוֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹקָיִךְ:
}}

==השייכות לגאולה==
הזמן של מוצאי שבת שייך במיוחד ל{{ה|גאולה}} העתידה, וזהו שורש מקור המנהג להזכיר את [[אליהו הנביא]] מבשר הגאולה, וכן של סעודת [[מלווה מלכה]].

באופן פרטי, הזמן של מוצאי שבת שייך לתחיית המתים{{הערה|1=ראו הרחבה בקובץ '[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/06/60c76c81049c5_1623682177.pdf מי ארמיא אדמורא גליון ה' עמוד 100].}}.

== ראו גם ==
*[[הבדלה]]

==קישורים חיצוניים==
*הרב יוסף קרסיק, '''[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes14.pdf מוצאי שבת קודש ומנהגיו]''', בתוך פרדס חב"ד גליון 14 עמוד 79
{{שבת}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבת]]