עריכת הדף "מרדכי רוקח"

[[קובץ:Orig F1CD8B92F6954F989E32CAEEC5ECAD26.jpg|שמאל|ממוזער|220px|רבי מרדכי רוקח]]
[[קובץ:הגרח נאה והאדמור מבולגריה.jpg|שמאל|ממוזער|220px|לצד הרב [[חיים נאה]] (חבוש ב[[שטריימל]])]]
הרב '''מרדכי רוקח''' (כונה '''הרב מבילגוריא'''{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=יתד נאמן|שם=היה מכניס רוח חיים של תורה בסביבתו|כתב עת=מוסף שבת קודש - - ויקרא|כרך=26|שנת הוצאה=תשעב|עמ=26|קישור=https://tablet.otzar.org/#/book/188008/p/26/t/0.997461089847041234/fs/AZb1vvEyoyAGpuePL7IxErsD1IzouFE5HsWfkc4CzJvV/start/72/end/82/c}}}}''')''' ([[י"ב בסיוון]] [[תרס"ב]], 1901 - [[כ"ה בחשוון]] [[תש"י]], 17 בנובמבר 1949) היה ה[[רב]] של [[בילגוריי]] שב[[פולין]] משנת [[תרפ"ו]] (1926) עד פרוץ [[השואה]] ואביו של [[ישכר דב רוקח (השני)|האדמו"ר הנוכחי]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בעלז]] לרבי [[ישכר דב רוקח (הראשון)|ישכר דב רוקח]], ה[[אדמו"ר]] השלישי בשושלת חסידות בעלז, ולחיה דבורה נכדת רבי מרדכי גולדמן מ[[חסידות זוויהל|זוויהל]]. בצעירותו למד מדי יום בחברותא עם אביו. נישא לבתו של רבי משה אהרן בן רבי דוד שלמה מ[[חסידות קוברין|קוברין]] ונולדו לו ממנה שני ילדים. תקופה קצרה לאחר הסתלקות אביו, בהיותו בגיל 25 הוכתר לרב העיר [[בילגוריי]]. הקים בעיר תלמוד תורה, וכן התנהג באדמו"רות, ניהל [[חצר חסידית]] וערך [[טיש|שולחנות]].

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שלח את אשתו שהייתה בעלת אזרחות [[רוסיה|רוסית]] וילדיו אל בית הוריה שהתגוררו ברוסיה. הוא עצמו נדד ממקום למקום ולבסוף אחרי בקשת אחיו רבי [[אהרן רוקח]] האדמו"ר מבעלזא ששהה אז כפליט בפרמישלן הצטרף אליו.

ב[[פסח שני]], [[ט"ו באייר]] [[תש"ג]] (1943) הגיע עם אחיו להונגריה אחרי שהוברחו מגטו בוכניה על ידי קצין הונגרי לשעבר תמורת ממון רב, ושהה ב[[בודפשט]] עד [[כ"ד בטבת]] [[תש"ד]] (1944), אז הוברחו הוא ואחיו הרבי מבעלזא ל[[ארץ ישראל]] אחרי שנודע להם שהגסטאפו עוקב אחריהם ודורש מממשלת הונגריה את החזרתם לידי השלטונות ה[[גרמניה|גרמניים]]. הדרשה שנשא לפני שעזבו הוא ואחיו את [[הונגריה]] עוררה פולמוס מאוחר יותר.

ב[[ט' בשבט]] [[תש"ד]] (1944) הגיע ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[תל אביב]]. סייע לאחיו בשיקום חסידות בעלזא. אחרי שנודע לו שאשתו וילדיו נרצחו, נישא בשנת [[תש"ז]] (1947) למרים בת רבי צבי גליק (נפטרה אור ל[[י"ט בטבת]] [[תשע"ז]]) ונכדת רבי יעקב יחזקיה גרינוולד.{{הערה|אחיו של רבי [[משה גרינוולד]] בעל ערוגת הבושם.}} ב[[ח' בשבט]] [[תש"ח]] (1948) נולד להם בנם היחיד רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר מבעלזא הנוכחי.

ייסד את ה[[תלמוד תורה|חדר]] החסידי הראשון בתל אביב, ברחוב אחד העם (המרכז של חסידות בעלזא באותם ימים), וכיהן כנשיא מוסדות החינוך של חסידות בעלזא בתל אביב ובירושלים.

בסוף שנת [[תש"ט]], בעודו במסע בקרב היהודים שהתגוררו במערב אירופה, הורע מצב בריאותו והוא חזר לישראל. נפטר ב[[כ"ה בחשוון]] [[תש"י]] בגיל 49. בהלווייתו הספידו אחיו האדמו"ר מבעלז, ועל פי הוראת אחיו נקבר בבית הקברות בטבריה ליד כמה מתלמידי [[הבעל שם טוב]]. על שמו נקראים רחובות "תכלת מרדכי" ב[[קריית בעלז]] בירושלים וב[[בית שמש]].

== כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש ==
ב[[התועדות]] [[י"ב תמוז]] שנערכה בהיכל ישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים בשנת תש"ה, שלח הרבי מבעלזא כשלוחו האישי, את אחיו רבי מרדכי רוקח מבילגוריה.

ב"[[קובץ ליובאוויטש]]" גליון 9 שיצא לאור באותה שנה מסופר אודות אותה התוועדות, וכך מסופר שם אודות דבריו של הרב מבילגוריא:

{{ציטוטון|הרבי מבעלזא לא יכול היה להשתתף באופן אישי בשמחה, בגלל חלישות בריאותו. בשמו דיבר אחיו האדמו"ר מבילגוריא שליט"א אשר ברך בשמו ובשם הרבי מבעלזא שליט"א את הרבי, בברכת רפואה שלימה ואריכות ימים ושנים טובות.}}

{{ציטוטון|הוא הדגיש, כי בזמן אשר האזור של לעמבערג וחלק גדול מ[[פולין]] היו כבר מוקפים על ידי הרוסים, הרי הקהילות החרדיות שהיו שם, המשיכו להתקיים ולקיים תורה ומצוות ב[[מסירות נפש]], בגלל הידיעה על הפעולות של מסירות הנפש שהרבי פעל ועשה ברוסיה.}}

{{ציטוטון|בפרט הזה של ה"[[מסירות נפש]]" - זעק הרבי מבילגוריא - הרי אנו כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש. ובזה היא התועלת של חגיגה זו, שנת היובל [[תרנ"ה]]- [[תש"ה]] לפעילות הכלל הקדושה של הרבי, שהוא אינו צריך את הכבוד הזה, אלא שזהו מיפגן עבורנו, בכדי שנלמד ממנו את ה[[מסירות נפש]] לקיום התורה והיהדות, כפי שהוא עשה בעבר וממשיך לעשות בהווה.}}

==ספריו==
* פרשת מרדכי.

==לקריאה נוספת==
*"צנצנת המן" (קשריו של רבי אהרן מבעלז ואחיו רבי מרדכי מבילגוריא עם ליובאוויטש בכרך ד עמוד קיט ואילך), עורך: זילברשלג דוד חיים, הוצאת ברקאי, חיפה, [[תשע"ה]].
* '''האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא ואחיו רבי מרדכי מבילגוריא ואדמו"רי ליובאוויטש''', [[שמן ששון מחבריך]], חלק ד, עמ' 197 ואילך.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58844 תגליות במסע הצלת האדמו"ר מבעלזא ואחיו רבי מרדכי מבילגוריא]''' {{בית משיח}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 כך סייע הרבי הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז ואחיו רבי מרדכי מבילגוריא]. {{אינפו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&hilite=f3df04e2-3248-46af-b4df-8ec153f243a7&st=%u05e8%u05d5%u05e7%u05d7 מכתב מהרבי הריי"צ לרבי מרדכי, אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ח, עמ' תקלו.] {{הב}}

{{חצרות}}
{{מיון רגיל:רוקח, מרדכי}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"י]]
[[קטגוריה:משפחת רוקח]]