עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק ל"ב"

{{תניא}}
'''פרק ל"ב''' של [[ספר התניא]] עוסק במצוות [[אהבת ישראל]]. ומבואר, שעל ידי שגופו של אדם נבזה בעיניו, מגיע לידי אהבת ישראל לכל אחד מישראל, שהרי מאוחדים הם מצד נשמתם.

==מבוא לפרק==

==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=ל"ב|טקסט הפרק="והנה על ידי קיום הדברים הנ"ל להיות גופו נבזה ונמאס בעיניו רק שמחתו תהיה שמחת הנפש לבדה הרי זו דרך ישרה וקלה לבא לידי קיום מצות [[ואהבת לרעך כמוך]] לכל נפש מ[[ישראל]] למגדול ועד קטן. כי מאחר שגופו נמאס ומתועב אצלו וה[[נפש]] וה[[רוח]] מי יודע גדולתן ומעלתן בשרשן ומקורן באלקים חיים. בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש מצד שורש נפשם בה' אחד רק שהגופים מחולקים. ולכן העושים גופם עיקר ונפשם טפלה אי אפשר להיות [[אהבה]] ואחוה אמיתית ביניהם אלא התלויה בדבר לבדה. וזהו שאמר [[הלל הזקן]] על קיום מצוה זו "זהו כל התורה כולה ואידך פירושא הוא" כו'. כי יסוד ושורש כל ה[[תורה]] הוא להגביה ולהעלות הנפש על הגוף מעלה מעלה עד עיקרא ושרשא דכל עלמין וגם להמשיך [[אור אין סוף ב"ה]] ב[[כנסת ישראל]] כמ"ש לקמן דהיינו במקור נשמות כל ישראל למהוי אחד באחד דוקא ולא כשיש פירוד ח"ו בנשמות דקודשא בריך הוא לא שריא באתר פגים וכמו שנאמר "ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך" וכמו שמבואר במקום אחר באריכות: 

ומה שנאמר בגמרא שמי שרואה בחבירו שחטא מצוה לשנאותו וגם לומר לרבו שישנאהו. היינו בחבירו בתורה ומצות וכבר קיים בו מצות הוכח תוכיח את עמיתך עם שאתך בתורה ובמצות ואף על פי כן לא שב מחטאו כמ"ש בספר חרדים אבל מי שאינו חבירו ואינו מקורב אצלו הנה על זה אמר [[הלל הזקן]] הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום וכו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. לומר שאף הרחוקים מ[[תורה|תורת ה']] ו[[עבודת ה'|עבודתו]] ולכן נקראים בשם בריות בעלמא צריך למשכן בחבלי עבותות [[אהבה]] וכולי האי ואולי יוכל לקרבן ל[[תורה]] ו[[עבודת ה']] והן לא לא הפסיד שכר מצות [[אהבת ישראל|אהבת ריעים]] וגם המקורבים אליו והוכיחם ולא שבו מעונותיהם שמצוה לשנאותם מצוה לאהבם גם כן ושתיהן הן אמת שנאה מצד הרע שבהם ואהבה מצד בחינת הטוב הגנוז שבהם שהוא ניצוץ אלקות שבתוכם המחיה [[נפש האלוקית|נפשם האלקית]] וגם לעורר [[רחמים]] בלבו עליה כי היא בבחינת [[גלות]] בתוך הרע מסטרא אחרא הגובר עליה ברשעים וה[[רחמנות]] מבטלת השנאה ומעוררת ה[[אהבה]] כנודע ממה שנאמר "ליעקב אשר פדה את אברהם" [ולא אמר דוד המלך עליו השלום תכלית שנאה שנאתים וגו' אלא על המינים והאפיקורסים שאין להם חלק באלהי ישראל כדאיתא בגמרא ר"פ ט"ז דשבת]:"}}

==סיכום הפרק==

==צילום דפוס התניא==

==מושגים יסודיים בפרק==


{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"א|פרק ל"א]]|הבא=[[תניא - פרק ל"ג|פרק ל"ג]]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]