עריכת הדף "יובל"

שנת היובל היא שנה חמישים במניין השנים, אשר נערכת אחת לשבעה מחזורי שבע שנים, כלומר לאחר 49 שנה. מצוות היובל כוללות מספר מצוות שונות, שנועדו לשחרר את הקרקעות והעבדים ולחזור למצב שבו כל דבר נמצא ביד בעלי זכויותיו הראשוניות. מצוות היובל הן חלק מהמצוות התלויות בארץ, וכשכל יושבעה עליה, לכן דיני היובל נהג רק בזמן [[בית המקדש הראשון]].

== מדיני המצווה ==
====ספירת השנים עד שנת היובל====
המצווה הראשונה הקשורה ליובל היא מצוות ספירת השנים. על פי התורה{{הערה|ויקרא כה, ח.}}, יש לספור שבע שבתות שנים, כלומר 49 שנה, עד לשנה החמישים, שהיא שנת היובל. כל שבע שנים הן שנה אחת של מנוחה וחרישה של אדמה (שנת שמיטה), והשנה ה-50 היא שנת היובל. כל פרט של ספירה זו היה נתון ביד בית הדין הגדול (הסנהדרין), ששלט בניהול החוקים הקשורים לספירת השנים{{הערה|שם=של|[[ספר החינוך]] מצווה של.}}.

====הקדשת שנת היובל====
במהלך שנת היובל, הארץ נכנסת למצב של הפקר מוחלט. ככתוב בתורה{{הערה|שם=ויקרא|ויקרא כ"ה, י.}}, יש לקדש את שנת החמישים, כלומר להפסיק את העבודה החקלאית ולתת לכל היבול להיות הפקר. כל אדם יכול לאכול את הפירות שנעשים זמינים, אך אסור לאסוף אותם או למכור אותם. בשנת היובל חוזרים גם העבדים לשחרורם וקרקעות שנמכרו חוזרות לבעליהם המקוריים{{הערה|שם=שלג|[[ספר החינוך]] מצווה שלג.}}.

====שחרור עבדים====
מצוות יובל כוללות את שחרור העבדים{{הערה|שם=ויקרא|}}. כל עבד עברי שיצא תחת ידו של אדונו בשנת היובל, חייב לשוב לחירותו{{הערה|[[ספר החינוך]] מצווה שלב.}}.

====תקיעת שופר ביובל====
ביום הכיפורים של שנת היובל, יש לתקוע בשופר{{הערה|ויקרא כה, ט.}} כדי לקרוא דרור לכל העבדים ולחזור כל אחד למקומו. תקיעה זו יש לה משמעות עמוקה של חירות, כיוון שהיא מסמלת את יציאת העבדים לחופש ואת ההחזרה של הקרקעות לבעליהם המקוריים{{הערה|שם=שלג}}.

====אסור לעבוד את הקרקע בשנת היובל==== 
בשנת היובל, כמו בשנת השמיטה, אסור לעבוד את הקרקע. כל העבודה החקלאית, כולל זריעה וקצירה, אסורה. ישנה אזהרה בתורה{{הערה|ויקרא כה, ד.}} לא לעבוד את האדמה בשנה זו{{הערה|שם=שלג|}}.

====ספיחי תבואות בשנת היובל==== 
אסור לאסוף את תבואות הקרקע שנצמחו בשנת היובל{{הערה|ויקרא כה, יא.}}, בדומה למה שנאמר על ספיחי תבואות בשמיטה. אין לקצור את התבואה כמו בשנים רגילות{{הערה|[[ספר החינוך]] מצווה שלח.}}.

====החזרת הקרקעות לבעליהם====
כל הקרקעות שמכורו במהלך השנים שבין יובל ליובל, חוזרות לבעליהם המקוריים בשנת היובל. גם אם האדמה נמכרה, החזרה של הקרקע לבעלים המקוריים תוכל להבטיח שכל אדם יכול לקבל את חלקו בנחלת האדמה{{הערה|שם=של|}}.

==בחסידות==
==== שנת השמיטה ושנת היובל ====
השנה ה-50 היא יותר גבוהה מבחינה רוחנית מהשנים הקודמות (השמיטה). מהות גילוי זה היא המשכה של הקדושה העליונה, שהיא מעבר לכל בחינה של בינה, ומובילה להתחדשות גדולה מאוד בעולמות. לכן, שנת היובל מהווה את השיא של כל שנות השמיטה, כשבעה מחזורים של שמיטות (49 שנה) מצטרפים לשנת ה-50.
===== שנת השמיטה: גילוי של הוויה של זעיר אנפין =====
שנת השמיטה, שהיא שנת מנוחה וקדושה, מייצגת גילוי של הוויה ברמה של זעיר אנפין, שהיא ההתפשטות האלוקית המנהיגה את העולמות התחתונים. בשנת השמיטה, ההתבטלות ו"השביתה" של האדם ושל העולם גורמת לגילוי אלוקי שקשור באופן ישיר לבחינה של חכמה ובינה.

===== שנת היובל: גילוי שם הוויה דלעילא =====
שנת היובל, לעומת זאת, מייצגת את גילוי שם הוויה דלעילא – שם אלוקי נעלם וגבוה, שמאחד את כל העולמות ומביא את התכלית של הבריאה. שנת היובל מתאפיינת בגילוי של חכמה עליונה, שהיא מעבר לבינה – זו שפעולתה מכילה את כל הבריאה ומובילה להשגת הגילוי העליון ביותר.

===== קשר בין שבע שמיטות לשנת היובל =====
הבנת הקשר בין שבע השמיטות לשנת היובל נוגעת למעבר מתודעה של ספירת שבע (שבעה ימים, שבע שנים) לעד 50, שהיא גילוי של "שער החמישים" של בינה. כמו שבספירת העומר סופרים 49 ימים, ולאחריהם מגיע יום החמישים, הגילוי של חג השבועות – שער החמישים – בדרך ממילא (לא סופרים את יום החמישים), כך גם בשמיטה – אחרי שבע שמיטות, תוקף שנת היובל, שהיא שנת ה-50, מהווה גילוי של אור אלוקי הרבה יותר נעלה וגבוה ממה שנראה בשנים הקודמות.

במובן הזה, שנת היובל מייצגת את ההשלמה הרוחנית של כל התהליכים שהיו עד אז – עבודה שנמשכה בשבע שמיטות, אשר כל אחת מהן מייצגת את "שערי בינה" שנמסרו למשה רבנו. אך על ידי סיום של 49 שנים מגיעים לשנת החמישים, שהיא "שער החמישים" שמהותו היא הממוצע בין חכמה לבינה.
וזהו מה שכתוב בתורה, "וקדשתם את שנת החמישים", שצריכים להמשים מבחינת קודש העליון – חכמה, לבינה – שער החמישים.

=== שנת היובל: גילוי של חירות ותשובה ===
שנת היובל מהווה את הזמן של "וקראתם דרור" – זמן של חירות אמיתית. בחסידות, שנת היובל נתפסת כתקופה בה נגלית חירות רוחנית מוחלטת, שהיא גילוי של שלמות האלוקות בעולמות התחתונים. חירות זו נובעת מההבנה שבשנת היובל יש גילוי אלוקי כל כך נעלה ומרומם, עד שהאור האלוקי נשפך ומגיע אפילו למקומות רחוקים, מקומות שעד כה לא יכלו להגיע לתשובה או לגילוי רוחני.

==== "דרור" – חירות ודירה בתחתונים ====
המשמעות של "וקראתם דרור" אינה רק חירות פיזית, אלא גם חירות רוחנית שמובילה להתעלות ולהתקרבות אל הקדושה. המילה "דרור" גם נגזרת מהמילה "דירה", כלומר, מקום בו האלוקות שורה – ובמיוחד זו חירות שהיא גילוי אלוקי שמגיע עד לתוך המקומות הנמוכים ביותר.

המשמעות של "דרור" היא חירות שמביאה לשלום ושילוב בין הרוחניות לבין העולם הגשמי. בשנה ה-50, גילוי זה מציין את הזמן ש[[לעתיד לבוא]], בו תושג שלמות מלאה של "[[דירה בתחתונים]]", כלומר, השגת ההתגלות האלוקית בעולם הזה בצורה מוחלטת.

=== תשובה ושחרור רוחני ===
שנת היובל קשורה גם לעניין של תשובה, כפי שנאמר בתורה: "בשנת היובל הזאת תשבו", בכך, שגם מי שהוא רחוק, כמו עבד נרצע שפגם את השמיעה על הר סיני, שב, יזכה לשחרור ולחזרה לחירותו. 

== שופר במוצאי יום כיפור של שנת היובל ==
במוצאי יום הכיפורים של שנת היובל, קיימת מצוות תקיעת שופר, אולם ישנם חילוקים משמעותיים בין השופר של יום כיפור לשופר של ראש השנה. התקיעה במוצאי יום הכיפורים בשנה זו צריכה להיות שופר פשוט ולא שופר כפוף, כפי שמקובל בראש השנה. המשמעות הרוחנית של שופר כפוף בראש השנה היא - כניעה, וזה גם מורה על יראה מ[[יניקת החיצונים]], כמו נו"ן כפופה שמורה על ירידה במדרגה.

לעומת זאת, במוצאי יום כיפור של שנת היובל השופר הוא פשוט, ששופר פשוט קשור לבינה, [[נו"ן פשוטה]], שהיא ספירה נעלית. השנה ה-50, שהיא שנת היובל, מייצגת גילוי רוחני של שער החמישים – 

הסיבה לכך היא שהשופר ביום כיפור של שנת היובל מהווה אות לגילוי רוחני מאוד גבוה. התקיעה בשופר הפשוט מרמזת על האור האלוקי המיוחד שמאיר בשנה ה-50, שהיא מעבר לתוך הגילוי של החמישים, כך שהשופר במובן הזה הוא כלי שמגלה את המדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר של בינה.

===מעין לעתיד לבוא===
התקיעה בשופר ביום הכיפורים של שנת היובל מעין ה[[שופר גדול]], שתגלה לעתיד לבוא. 

גם עכשיו כשחרב בית המקדש, תוקעים גם כן תקיעה אחת בכל מוצאי יום הכיפורים. וזה גם מעין ומבחינת השופר הגדול. ולכן במותאי יום הכיפורים זה הזמן של גמר החתימה לשנה טובה.

כמובן, עיקר ההתגלות של עצמותו יתברך יהיה לעתיד לבוא.

==ראו גם==
*[[נ' אלפים יובלות]]
*[[ספירת הבינה|יובלא - ספירת הבינה]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות התלויות בארץ]]
[[קטגוריה:שמיטה ויובל]]